מאמר שני, ג-ד

ג. הכוזרי: ואיך תפרש מידות שהן יותר גשמיות, כמו 'רואה', 'שומע', 'מדבר', 'כותב על הלוחות', 'יורד על הר סיני', 'שמח במעשיו', 'מתעצב אל לבו'?

ד. החבר: הלא המשלתי לך את הבורא יתברך לשופט צדק, השלם במידותיו, שאין דבר נעלם ונסתר ממנו, והשופט הגוזר הצלחה וכבוד לעם מסויים, יקרא 'אוהבם', ו'שמח בהם' (אף שפסק דין זה לא נובע מרגש אהבה, כי אם מהכרעה הנובעת ממקור המשפט), וכשחורץ בשופט על אחרים לשבט, ופוסק להרוס את בתיהם ולהחרימם, יסופר עליו שהוא מואסם וכועס עליהם (אף על פי שגם דבר זה לא נובע מרגש שנאה).