מאמר שני, כט-לא

כט. הכוזרי: אם כן, עתה (משנגנז הארון) אתם כגוף ללא ראש וללא לב.

ל. החבר: צדקת. ויתר על כן, אף לתואר 'גוף' אין אנו ראויים, כי אנו כעצמות מפוזרות, כעין העצמות היבשות שראם יחזקאל. ולמרות זאת, מלך כוזר, אותן עצמות ששמשו פעם כלים לראש, ללב, לרוח, לנפש ולשכל, ונשארה בהם לחלוחית טבעית, טובים הם מהפסלים הדוממים, שלא היתה בהם מעולם רוח חיים, ולא יכולה להיות בהם, והם אינם אדם, אלא צורות מצוירות באבן וסיד, עם ראש, עינים, אזנים ושאר איברים, שהם רק דומים לאדם.

לא. הכוזרי: מה שאמרת, נכון הוא.