מאמר שני, נו 3
המשך נו. החבר: חוקים אלו לא נחקקו משכל האדם והתחכמותו, כי אם בציווי אלהי מפורש, היות ואין ביכולת בשר ודם לשער סדר זה, כי שמא תפול טעות בהשערתו. האם מסוגל היה בן אדם לשער את מספר בני ישראל וכמות תבואת ארץ כנען, צמחייתה ובהמותיה, וכמה יהיו בני שבט לוי, כדי שיוכל לצוות במדבר במצוות המותאמות למידה וכמות זו מתוך ידיעה, שבשמירתם ישארו ישראל עשירים, ולא יחסר ללויים דבר, ושום שבט או משפחה לא יתרושש, כפי שצוה להחזיר את כל השדות בשנת היובל לבעליהם הראשונים שהיו בשנה ראשונה לחלוקת הארץ, וכל זה בחילוקי דינים ודקדוקים, שספרים שלמים יהיו צרים מהכילם. כל המתבונן בהם יכיר שאינם ממחשבת בשר ודם, ורק הבורא יתרומם וישתבח הוא החושבם, 'לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום'. סדר חוקים זה עמד על מכונו בשני הבתים קרוב לאלף וחמש מאות שנה, ואילו היתה האומה הולכת בדרך הישר, היה מתמיד הסדר הזה כימי השמים על הארץ.
יַסְפִּיקוּ לָהֶם נִיצוֹצוֹת הַנִיתָּזִים מִדִּבְרֵי הַחֲסִידִים, וְיַדְלִיקוּ מַשּׂוּאוֹת בִּלְבָבָם"
(מאמר ה, סי' טז)
