מאמר שני, עה-עז
עה. הכוזרי: איך מאחדת או מפרידה הקריאה, אנשים רבים?
עו. החבר: ודאי ראית אנשים רבים קוראים במקרא כאחד, ומפסיקים בשוה, ולפיכך קריאת כולם מחוברת כאחד.
עז. הכוזרי: שמתי לב לדבר זה, ולא ראיתי דוגמתו לא בשפת אדום, ולא בשפה הערבית, ובלתי אפשרי לבצע דבר זה בקריאת השירים (בעלי המשקל). אמור לי, מהיכן באה מעלה זו ללשון זו, ומה היא הסיבה שההקפדה על משקל התנועות מפריעה ומזיקה לסדר קריאה זה?
"בְּנֵי הָעָם הַמֻּטְבַּע בְּטִבְעָם הַדְּבֵקוּת בַּתּוֹרָה וְהַקִּרְבָה לֶאֱלוֹקִים,
יַסְפִּיקוּ לָהֶם נִיצוֹצוֹת הַנִיתָּזִים מִדִּבְרֵי הַחֲסִידִים, וְיַדְלִיקוּ מַשּׂוּאוֹת בִּלְבָבָם"
(מאמר ה, סי' טז)
יַסְפִּיקוּ לָהֶם נִיצוֹצוֹת הַנִיתָּזִים מִדִּבְרֵי הַחֲסִידִים, וְיַדְלִיקוּ מַשּׂוּאוֹת בִּלְבָבָם"
(מאמר ה, סי' טז)
