מסכת אהלות, פרק ג, משנה ה

משנה ה: אֵיזֶהוּ דַם תְּבוּסָה. הַמֵּת שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ שְׁמִינִית בְּחַיָּיו וּשְׁמִינִית בְּמוֹתוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, רְבִיעִית בְּחַיָּיו וּרְבִיעִית בְּמוֹתוֹ, נִטַּל מִזֶּה וּמִזֶּה רְבִיעִית. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, זֶה וָזֶה כַמָּיִם. אֵיזֶהוּ דַם תְּבוּסָה. צָלוּב שֶׁדָּמוֹ שׁוֹתֵת וְנִמְצָא תַחְתָּיו רְבִיעִית דָּם, טָמֵא. אֲבָל הַמֵּת שֶׁדָּמוֹ מְנַטֵּף וְנִמְצָא תַחְתָּיו רְבִיעִית דָּם, טָהוֹר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, לֹא כִי, אֶלָּא הַשּׁוֹתֵת, טָהוֹר. וְהַמְנַטֵּף, טָמֵא:

משנה ה: כפי שהתבאר לעיל (פ"ב מ"ב) רביעית דם מהמת מטמאת, וכן רביעית 'דם תבוסה' מטמאת (אמנם טומאה זו היא מדברי סופרים), מבררת עתה המשנה, אֵיזֶהוּ המכונה 'דַם תְּבוּסָה', ומבארת, הַמֵּת שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ שְׁמִינִית (-מחצית רביעית הלוג) בְּחַיָּיו, סמוך וקרוב למיתתו, וּשְׁמִינִית נוספת בְּמוֹתוֹ, הרי רביעית זו המצורפת מדם שיצא בחייו ומדם שיצא במיתתו נקראת 'דם תבוסה', ומטמאת, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, 'דם תבוסה' הוא כאשר יצאה רְבִיעִית דם בְּחַיָּיו סמוך למיתתו, וּרְבִיעִית דם נוספת בְּמוֹתוֹ, והתערבו הדמים יחד, ונִטַּל מִזֶּה וּמִזֶּה – מהתערובת של שניהם רְבִיעִית דם. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, זֶה וָזֶה – בין האופן שאמר רבי עקיבא ובין האופן שאמר רבי ישמעאל, דינם כַמָּיִם, ואינם מטמאים כלל, ואֵיזֶהוּ דַם תְּבוּסָה, צָלוּב שֶׁדָּמוֹ שׁוֹתֵת – יורד בשטף, ללא הפסק (כיון שהיתה דרכם לתלותו ולדוקרו בחרב), וְנִמְצָא תַחְתָּיו רְבִיעִית דָּם, טָמֵא, כיון שבודאי מעורבת בו אותה טיפת דם שיצאה ממנו בשעת מיתתו, אֲבָל הַמֵּת שנהרג כשהוא מושכב על המטה, שֶׁדָּמוֹ מְנַטֵּף טיפה אחר טיפה, וְנִמְצָא תַחְתָּיו רְבִיעִית דָּם, הרי כל טיפה שיורדת לתוך הדם שיצא ממנו בחייו מתבטלת בו, ואף אותה טיפה של מיתה מתבטלת בדם שיצא ממנו בחייו, ולכן כל הדם שתחתיו טָהוֹר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, לֹא כִי, אֶלָּא הדם הַשּׁוֹתֵת ומקלח מהצלוב, טָהוֹר, כיון שיתכן שאותה טיפה שהנפש יצאה בה נשארה תלויה על גבי העץ שנתלה עליו, וְהַמְנַטֵּף מהנהרג על מיטתו, טָמֵא, כיון שכל הדם נוטף למטה, ואף הטיפה שהנפש יצאה בה נטפה לשם, ואינה בטלה ברוב הדם הטהור שיצא מחיים, כיון שסובר רבי יהודה שמין במינו אינו בטל, ולכן טיפת דם זו אינה מתבטלת בשאר הדם, וזהו דם תבוסה, המטמא.