מסכת אהלות, פרק ט, משנה יג

משנה יג: הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת עַל שׁוּלֶיהָ וְהִיא כְלִי, טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ, בְּתוֹכָהּ, אוֹ עַל גַּבָּהּ, טֻמְאָה בוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרָדֶת. הָיְתָה גְבוֹהָה מִן הָאָרֶץ טֶפַח, אוֹ מְכֻסָּה, אוֹ כְפוּיָה עַל פִּיהָ, טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ, בְּתוֹכָהּ, אוֹ עַל גַּבָּהּ, הַכֹּל טָמֵא:

משנה יג: הָיְתָה הכוורת באויר העולם, יוֹשֶׁבֶת עַל שׁוּלֶיהָ (-על תחתיתה), כדרכה, ואין תחתיה אויר טפח, ופיה למעלה, וְהִיא כְלִי, שאינו חוצץ בפני הטומאה, אם היתה טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ, או שהיתה טומאה בְּתוֹכָהּ, אוֹ שהיתה טומאה עַל גַּבָּהּ, בכל האופנים הללו טֻמְאָה בוֹקַעַת וְעוֹלָה לטמא מה שמעליה וכנגדה ממש, ובּוֹקַעַת וְיוֹרָדֶת לטמא מה שתחתיה כנגדה ממש, ואין הכוורת חוצצת בפני הטומאה כיון שהיא כלי, וגם אינה מצלת את מה שבתוכה כיון שפיה פתוח למעלה ואין הכלים שבתוכה נחשבים כבתוך כלי סגור המציל מהטומאה, אך אין הטומאה מתפשטת לצדדים, כיון שתחת הכוורת אין אויר טפח להחשיב את המקום כאהל מלא טומאה, ועל גבה אין אהל שהרי היא תחת אויר השמים, ובתוכה גם כן אין אהל, שהרי פיה פתוח למעלה ללא כיסוי כלל.

אבל אם הָיְתָה גְבוֹהָה מִן הָאָרֶץ טֶפַח, אוֹ שהיתה מְכֻסָּה מלמעלה, אוֹ שהיתה כְפוּיָה עַל פִּיהָ – הפוכה כשפיה פתוח כלפי הקרקע ותחתיתה למעלה, שבכל האופנים הללו יש אויר בגובה טפח שיש על גביו כיסוי, ויכול הוא להחשב כאהל המת, והיתה טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ, או בְּתוֹכָהּ, אוֹ עַל גַּבָּהּ, הַכֹּל טָמֵא, שהרי כשהטומאה תחתיה מתפשטת הטומאה בכל החלל שבגובה טפח שתחתיה, או בכל הכוורת המכוסה או ההפוכה המאהילה על הטומאה, ולאחר שהתפשטה הטומאה בכל אותו אויר, נטמא גם כל מה שבתוכה ועל גבה, שהרי הוא מאהיל על אהל המת. וכן כשהטומאה בתוכה או על גבה, הרי הטומאה מאהילה על מקום שיש בו גובה טפח, תחת הכוורת או בתוכה, ואחרי שנטמא כל אותו מקום ונעשה לאהל המת, גם מה שבתוך הכוורת או על גבה מאהיל על אהל המת ונטמא.