מסכת אהלות, פרק יד, משנה ז

משנה ז: אֵין בָּהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח, בֵּין שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח בֵּין שֶׁאֵין בֵּינֵיהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח, טֻמְאָה תַחְתֵּיהֶן, בֵּינֵיהֶן אוֹ עַל גַּבֵּיהֶן, טֻמְאָה בוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרָדֶת. וְכֵן שְׁתֵּי יְרִיעוֹת שֶׁהֵן גְּבוֹהוֹת מִן הָאָרֶץ פּוֹתֵחַ טָפַח:

משנה ז: משנתנו ממשיכה לבאר את דינם של שני זיזים הבנויים זה מעל זה. אם אֵין בָּהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח – אין ברוחב הזיזים טפח על טפח, בֵּין שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח – גובה טפח, ובֵּין שֶׁאֵין בֵּינֵיהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח, אם היתה טֻמְאָה תַחְתֵּיהֶן – תחת הזיז התחתון, או בֵּינֵיהֶן, אוֹ עַל גַּבֵּיהֶן – על גבי הזיז העליון, כיון שאין בשום מקום טפח על טפח בגובה טפח, אין כאן 'אהל המת' כלל (וכאשר הטומאה תחת התחתון או ביניהם הרי זו 'טומאה רצוצה', שדינה כדין טומאה שאין מעליה אהל כלל), ולכן כלים הסמוכים לטומאה אינם נטמאים כלל, אלא טֻמְאָה בוֹקַעַת וְעוֹלָה עד לרקיע, בּוֹקַעַת וְיוֹרָדֶת עד לתהום, ורק מה שנמצא כנגד הטומאה ממש, בין למעלה ובין למטה, נטמא. וְכֵן הדין בשְׁתֵּי יְרִיעוֹת שיש ברוחבם טפח על טפח, שֶׁהֵן גְּבוֹהוֹת מִן הָאָרֶץ פּוֹתֵחַ טָפַח, ואף גבוהות זו מזו טפח, דינן שוה לכל פרטי דיני שני זיזים שהתבארו לעיל.