מסכת אהלות, פרק טו, משנה א

פרק טו, משנה א: סָגוֹס עָבֶה וְכֹפֶת עָבֶה, אֵינָן מְבִיאִין אֶת הַטֻּמְאָה, עַד שֶׁיְּהוּ גְבוֹהִין מִן הָאָרֶץ פּוֹתֵחַ טֶפַח. קְפוּלִין זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ, אֵינָן מְבִיאוֹת אֶת הַטֻּמְאָה, עַד שֶׁתְּהֵא הָעֶלְיוֹנָה גְבוֹהָה מִן הָאָרֶץ פּוֹתֵחַ טֶפַח. טַבְלָיוֹת שֶׁל עֵץ זוֹ עַל גַּב זוֹ אֵינָן מְבִיאוֹת אֶת הַטֻּמְאָה, עַד שֶׁתְּהֵא הָעֶלְיוֹנָה גְבוֹהָה מִן הָאָרֶץ פּוֹתֵחַ טֶפַח. וְאִם הָיוּ שֶׁל שַׁיִשׁ, טֻמְאָה בוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת:

פרק טו
משנה א: סָגוֹס עָבֶה – בגד צמר עבה מאד, וְכֹפֶת עָבֶה – וכן קורת עץ עבה מאד, אף על פי שעוביין יותר מטפח, אֵינָן מְבִיאִין אֶת הַטֻּמְאָה תחתיהן, ואין מחשיבים את החלק העליון שלהם כמאהיל על חלקם התחתון, והרי זה אהל טפח המביא את הטומאה, אלא נחשבים כדבר אחד, ואינם מביאים את הטומאה לאויר שתחתיהן עַד שֶׁיְּהוּ גְבוֹהִין מִן הָאָרֶץ פּוֹתֵחַ טֶפַח – שיהא חלקם התחתון גבוה מהארץ טפח. קְפוּלִין – היו כמה בגדים מקופלים ומונחים זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ, אֵינָן מְבִיאוֹת אֶת הַטֻּמְאָה עַד שֶׁתְּהֵא הָעֶלְיוֹנָה גְבוֹהָה מִן הָאָרֶץ פּוֹתֵחַ טֶפַח, ובאופן זה היא מביאה את הטומאה, אף שהחלל שתחתיה מלא בבגדים נוספים, ואין צורך שיהא אויר פנוי לגמרי בגובה טפח נמצא תחת הבגד התחתון. טַבְלָיוֹת – לוחות שֶׁל עֵץ המונחות זוֹ עַל גַּב זוֹ, אֵינָן מְבִיאוֹת אֶת הַטֻּמְאָה עַד שֶׁתְּהֵא הָעֶלְיוֹנָה גְבוֹהָה מִן הָאָרֶץ פּוֹתֵחַ טֶפַח, אך אם יש מרחק של טפח בין טבלית העץ העליונה לקרקע, אף שבאמצע יש עוד טבליות עץ, האויר שתחת הטבליות נחשב כאהל המביא את הטומאה, ואין צורך שיהא אויר פנוי טפח מתחתית הלוח התחתון ועד הארץ. וְאִם הָיוּ אלו לוחות שֶׁל שַׁיִשׁ המונחים זה על גבי זה, ואין אויר בגובה טפח בין לוח השיש התחתון לבין הקרקע, אף שיש מרחק טפח מהלוח העליון ועד הקרקע, מכל מקום כיון שהשיש הוא ממין הקרקע עצמה הלוחות התחתונים של השיש ממעטים את האויר ואין זה נחשב כאהל, ולכן טֻמְאָה בוֹקַעַת וְעוֹלָה ומטמאת את כל מה שנמצא מעליה בדיוק, ובּוֹקַעַת וְיוֹרָדֶת ומטמאת את מה שתחתיה בדיוק, כדין טומאה רצוצה.