מסכת אהלות, פרק י, משנה ג

משנה ג: מִקְצָת טֻמְאָה בַבַּיִת וּמִקְצָתָהּ כְּנֶגֶד אֲרֻבָּה, הַבַּיִת טָמֵא, וּכְנֶגֶד הַטֻּמְאָה טָמֵא, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הַבַּיִת טָמֵא, כְּנֶגֶד הַטֻּמְאָה טָהוֹר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אִם יֵשׁ בַּטֻּמְאָה כְדֵי שֶׁתֵּחָלֵק וּתְטַמֵּא אֶת הַבַּיִת וּתְטַמֵּא כְנֶגֶד הַטֻּמְאָה, טָמֵא. וְאִם לָאו, הַבַּיִת טָמֵא, כְּנֶגֶד הַטֻּמְאָה טָהוֹר:

משנה ג: ובאופן זה שהיתה הארובה פחותה מטפח על טפח, והיה בבית כזית מן המת, מִקְצָת מן הטֻמְאָה בַבַּיִת – תחת תקרת הבית, וּמִקְצָתָהּ כְּנֶגֶד אֲרֻבָּה, הַבַּיִת כולו טָמֵא, כיון שדי בכך שהבית מאהיל על מקצת כזית מן המת כדי לטמא את הבית כולו כדין אהל המת, וְכן מה שנמצא באויר שמעל הארובה כְנֶגֶד הַטֻּמְאָה ממש, טָמֵא, ואף שהתבאר לעיל שאין אויר טומאה של אהל המת יוצא ממקום שאין בו טפח על טפח, היינו כשאין חלק מהטומאה כנגד הארובה, אך כאשר חלק מהטומאה כנגד הארובה ממש, מצטרף חלק זה לחלק שתחת תקרת הבית לטמא את מה שכנגד הטומאה ממש, באויר שמעל הארובה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אמנם הַבַּיִת טָמֵא, כיון שהוא מאהיל על חלק מכזית מהמת, אך מה שכְּנֶגֶד הַטֻּמְאָה באויר שמעל הארובה טָהוֹר, כיון שאינו מאהיל על כזית מהמת, וכדי לטמא את מה שבאויר הארובה צריך לצרף את חלק הטומאה שאינו כנגד הארובה, אלא כנגד תקרת הבית, וכיון שאין טומאה יוצאת ממקום שאין בו טפח על טפח, אף טומאה זו של חלק הכזית שתחת תקרת הבית אינו יוצא מארובה זו שאין בה טפח על טפח. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אִם יֵשׁ בַּטֻּמְאָה הנמצאת בבית שיעור שיש בו כְדֵי שֶׁתֵּחָלֵק וּתְטַמֵּא אֶת הַבַּיִת וּתְטַמֵּא גם כְנֶגֶד הַטֻּמְאָה, והיינו שיש בטומאה לכל הפחות שיעור כשני זיתים, כזית אחד מונח כנגד תקרת הבית וכזית אחד מונח כנגד הארובה, הכל טָמֵא. וְאִם לָאו, שאין בחלק שכנגד הארובה לבדו כזית מהמת, רק הַבַּיִת טָמֵא, כיון שהוא מאהיל על חלק מכזית מהמת, אך מה שכְּנֶגֶד הַטֻּמְאָה טָהוֹר, כיון שאין אויר טומאה של אהל המת יוצא בפתח שאין בו טפח על טפח, וכדי לטמא את מה שכנגד הארובה יש צורך לצרף גם את אויר הטומאה של אהל המת, שאינו בוקע בפתח שאין בו טפח על טפח.