יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מסכת בבא בתרא, פרק ט, משנה ג

משנה ג: הִנִּיחַ בָּנִים גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים, הִשְׁבִּיחוּ גְּדוֹלִים אֶת הַנְּכָסִים, הִשְׁבִּיחוּ לָאֶמְצַע. אִם אָמְרוּ רְאוּ מַה שֶּׁהִנִּיחַ לָנוּ אַבָּא, הֲרֵי אָנוּ עוֹשִׂים וְאוֹכְלִין, הִשְׁבִּיחוּ לְעַצְמָן. וְכֵן הָאִשָּׁה שֶׁהִשְׁבִּיחָה אֶת הַנְּכָסִים, הִשְׁבִּיחָה לָאֶמְצַע. אִם אָמְרָה רְאוּ מַה שֶּׁהִנִּיחַ לִי בַּעְלִי, הֲרֵי אֲנִי עוֹשָׂה וְאוֹכֶלֶת, הִשְׁבִּיחָה לְעַצְמָהּ:

משנתנו ממשיכה לדון בבנים גדולים וקטנים שירשו את אביהם ועדיין לא חלקו בנכסים:

אדם שמת והִנִּיחַ בָּנִים גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים, ועדיין לא חלקו בנכסים, אם הִשְׁבִּיחוּ הגְּדוֹלִים אֶת הַנְּכָסִים, הִשְׁבִּיחוּ לָאֶמְצַע – הרווח מתחלק בין כל היורשים, ואף הקטנים נהנים מרווח זה, אף על פי שלא טרחו בנכסים [והיינו באופן שלא הוציאו הגדולים הוצאות משל עצמם, אלא השתמשו בממון של הירושה לשכור פועלים וכדומה. אבל אם הוציאו משלהם, השבח שלהם]. אמנם, אִם אָמְרוּ הגדולים בפני בית דין, רְאוּ מַה שֶּׁהִנִּיחַ לָנוּ אַבָּא, הֲרֵי אָנוּ עוֹשִׂים וְאוֹכְלִין – משביחים ונוטלים את השבח לעצמינו, הִשְׁבִּיחוּ לְעַצְמָן, כיון שמכך ששמעו בית דין את דבריהם ואף על פי כן לא מיהרו לחלוק את הנכסים, הרי זה ודאי מחמת שהבינו שיש תועלת גם לקטנים בכך.

וְכֵן הָאִשָּׁה שהתאלמנה, והיא מיורשי בעלה [כגון שמת בלא בנים ובנות ואחים, והיא בת אחיו ויורשת אותו עם שאר אחיותיה], שֶׁהִשְׁבִּיחָה אֶת הַנְּכָסִים, הִשְׁבִּיחָה לָאֶמְצַע, וכל היורשות חולקות בשבח. ואִם אָמְרָה בפני בית דין רְאוּ מַה שֶּׁהִנִּיחַ לִי בַּעְלִי, הֲרֵי אֲנִי עוֹשָׂה וְאוֹכֶלֶת -משביחה ונוטלת את השבח לעצמי, הרי זו הִשְׁבִּיחָה לְעַצְמָהּ.

 

"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן". (ויקרא רבה)