יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מסכת בבא מציעא, פרק ז, משנה ד

משנה ד: הָיָה עוֹשֶׂה בִּתְאֵנִים, לֹא יֹאכַל בַּעֲנָבִים, בַּעֲנָבִים, לֹא יֹאכַל בִּתְאֵנִים. אֲבָל מוֹנֵעַ אֶת עַצְמוֹ עַד שֶׁמַּגִּיעַ לִמְקוֹם הַיָּפוֹת וְאוֹכֵל. וְכֻלָּן לֹא אָמְרוּ אֶלָּא בִשְׁעַת מְלָאכָה, אֲבָל מִשּׁוּם הָשֵׁב אֲבֵדָה לַבְּעָלִים אָמְרוּ, פּוֹעֲלִים אוֹכְלִין בַּהֲלִיכָתָן מֵאֹמֶן לְאֹמֶן, וּבַחֲזִירָתָן מִן הַגַּת, וּבַחֲמוֹר כְּשֶׁהִיא פוֹרֶקֶת:

משנתנו ממשיכה לדון בענין פועל האוכל ממלאכתו:
הָיָה עוֹשֶׂה מלאכה בִּתְאֵנִים, לֹא יֹאכַל בַּעֲנָבִים, אף שהם שייכים לאותו אדם, ואף ששכרו לעבוד בשניהם, וכן אם היה עושה מלאכתו בַּעֲנָבִים, לֹא יֹאכַל בִּתְאֵנִים. אֲבָל כאשר עושה הוא מלאכה במין מסוים, מוֹנֵעַ אֶת עַצְמוֹ – רשאי להמנע מלאכול בתחילה עַד שֶׁמַּגִּיעַ לִמְקוֹם הַיָּפוֹת שמאותו מין, וְאוֹכֵל מהם, אף שמחמת שנמנע בתחילה נהיה רעב ואוכל הרבה. וְכֻלָּן – כל אותם פועלים שהתירו להם לאכול, לֹא אָמְרוּ היתר זה אֶלָּא בִשְׁעַת מְלָאכָה, אבל כשהם מפסיקים ממלאכתן, כגון שעוברים משורה אחת שבכרם לשורה אחרת, אינם רשאים לאכול,  אֲבָל מִשּׁוּם הָשֵׁב אֲבֵדָה לַבְּעָלִים, שלא יפסידו את זמן אכילת הפועלים, שבאותו זמן אינם עובדים כראוי, אָמְרוּ חכמים, פּוֹעֲלִים אוֹכְלִין בַּהֲלִיכָתָן מֵאֹמֶן לְאֹמֶן – משורה לשורה בכרם, וּבַחֲזִירָתָן מִן הַגַּת, ואף בעל הבית מעוניין בתקנה זו, כדי שלא יתבטלו ממלאכתם. וּבַחֲמוֹר – החמור הנושא משא של תבואה, כְּשֶׁהִיא פוֹרֶקֶת – יש להניח לו לאכול מהתבואה שעליו עד שפורקים מעליו את המשא.

 

"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן". (ויקרא רבה)