משנה ג: שׁוֹר שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּגַח שׁוֹר שֶׁל הֶקְדֵּשׁ, וְשֶׁל הֶקְדֵּשׁ שֶׁנָּגַח לְשׁוֹר שֶׁל יִשְׂרָאֵל, פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כא) שׁוֹר רֵעֵהוּ, וְלֹא שׁוֹר שֶׁל הֶקְדֵּשׁ. שׁוֹר שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּגַח לְשׁוֹר שֶׁל נָכְרִי, פָּטוּר. וְשֶׁל נָכְרִי שֶׁנָּגַח לְשׁוֹר שֶׁל יִשְׂרָאֵל, בֵּין תָּם בֵּין מוּעָד מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם:
נאמר בפסוק 'כי יגח שור איש את שור רעהו', כלומר את השור השייך ל'רעהו' של ה'איש'. משנתנו מבארת שיש מי שאינו נחשב 'רעהו', ואין חייבים על נזקיו:
שׁוֹר שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנָּגַח שׁוֹר שֶׁל הֶקְדֵּשׁ, וְכן שור שֶׁל הֶקְדֵּשׁ שֶׁנָּגַח לְשׁוֹר שֶׁל יִשְׂרָאֵל, פָּטוּר בעליו מלשלם את דמי הנזק, שֶׁנֶּאֱמַר 'שׁוֹר רֵעֵהוּ', ויש למעט מכך, וְלֹא שׁוֹר שֶׁל הֶקְדֵּשׁ.
שׁוֹר שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּגַח לְשׁוֹר שֶׁל נָכְרִי, פָּטוּר, שהרי אין הנכרי בכלל 'רעהו'. וְאילו שור שֶׁל נָכְרִי שֶׁנָּגַח לְשׁוֹר שֶׁל יִשְׂרָאֵל, בֵּין תָּם בֵּין מוּעָד, מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם [כיון שאין הגויים זהירים במצוות, ואם תפטרם מתשלומי נזקיהם לא ישמרו כלל על בהמותיהם, ויזיקו את כל העולם].
