מסכת ברכות, פרק ב, משנה ח
משנה ח: חָתָן אִם רָצָה לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע לַיְלָה הָרִאשׁוֹן, קוֹרֵא. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, לֹא כָל הָרוֹצֶה לִטֹּל אֶת הַשֵּׁם יִטֹּל:
משנה ח: במשנה לעיל התבאר שחתן הנושא בתולה, פטור מקריאת שמע, ומובא שם מעשה ברבן גמליאל שהחמיר על עצמו וקרא. משנתנו דנה עתה האם כל אדם רשאי לנהוג כן ולהחמיר על עצמו. חָתָן, הנושא בתולה, ופטור מקריאת שמע, אִם רָצָה להחמיר על עצמו ולִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע אף בלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן, קוֹרֵא. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, לֹא כָּל הָרוֹצֶה לִטֹּל אֶת הַשֵּׁם יִטֹּל, כלומר, אם לא הוחזק בעיני הכל כחכם וחסיד, היכול לכוין ליבו, אינו רשאי לקרות את שמע, שאין זו אלא דרך גאוה.
