מסכת חלה, פרק א, משנה א
מסכת חלה
פרק א, משנה א: חֲמִשָּׁה דְבָרִים חַיָּבִים בַּחַלָּה, הַחִטִּים וְהַשְּׂעוֹרִים וְהַכֻּסְּמִין וְשִׁבֹּלֶת שׁוּעָל וְשִׁיפוֹן. הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּבִין בַּחַלָּה, וּמִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה.
הקדמה: נאמר בתורה 'וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם בְּבֹאֲכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה, וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ תָּרִימוּ תְרוּמָה לַה', רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה כִּתְרוּמַת גֹּרֶן כֵּן תָּרִימוּ אֹתָהּ, מֵרֵאשִׁית עֲרִסֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לַה' תְּרוּמָה לְדֹרֹתֵיכֶם'. מסכת זו עוסקת בפרטי דיני מצות הפרשת חלה, אילו מיני דגן ואילו עיסות חייבות בהפרשת חלה, שיעור החלה, ועוד.
פרק א, משנה א: חֲמִשָּׁה דְבָרִים – מיני דגן חַיָּבִים בַּחַלָּה, הַחִטִּים, וְהַשְּׂעוֹרִים, וְהַכֻּסְּמִין, וְשִׁבֹּלֶת שׁוּעָל, וְשִׁיפוֹן, הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּבִין בַּחַלָּה, כיון שנאמרה במצוה זו לשון 'לחם', וכן לגבי אכילת מצה נאמרה לשון 'לחם', וכשם שמצוות מצה שייכת רק בדברים העשויים לבוא לידי חימוץ, והיינו חמשת מיני דגן, כך במצוות חלה רק מינים אלו חייבים בהפרשת חלה.
דין נוסף: להלן (פ"ב מ"ו) יבואר מהו שיעור העיסה החייבת בחלה, ומשנתנו מקדימה ואומרת, וּמִצְטָרְפִין הסוגים השונים של חמשת מיני דגן זֶה עִם זֶה להשלים לשיעור החייב בהפרשת חלה, אמנם יבואר להלן (פ"ד מ"ב) שאין כל המינים מצטרפים זה עם זה, אלא רק המינים הדומים, כמו חטים וכוסמין, אך החטים והשעורים אינם מצטרפים זה עם זה.
