מסכת חלה, פרק א, משנה א 2
המשך משנה א: וַאֲסוּרִין בֶּחָדָשׁ מִלִּפְנֵי הַפֶּסַח, וּמִלִּקְצֹר מִלִּפְנֵי הָעֹמֶר. וְאִם הִשְׁרִישׁוּ קֹדֶם לָעֹמֶר, הָעֹמֶר מַתִּירָן. וְאִם לָאו, אֲסוּרִין עַד שֶׁיָּבֹא הָעֹמֶר הַבָּא:
המשך משנה א: המשנה ממשיכה להביא דינים הנוהגים רק בחמשת מיני דגן: נאמר בתורה 'וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּ עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה עַד הֲבִיאֲכֶם אֶת קָרְבַּן אֱלֹהֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם', והיינו שאסור לאכול מהתבואה החדשה עד אחרי הקרבת קרבן העומר. ועוד נאמר 'דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן', הרי שנאמרו כאן שני איסורים, א. אכילת התבואה החדשה לפני הקרבת קרבן העומר, ב. קצירת התבואה החדשה לפני קצירת העומר.
וַאֲסוּרִין חמשה מינים אלו בֶּחָדָשׁ -באכילת התבואה החדשה) מִלִּפְנֵי הַפֶּסַח, כיון שנאמר לגבי איסור אכילת חדש 'לחם', יש ללמוד מ'לחם' האמור בפסח שאף איסור חדש נוהג רק בחמשת מיני דגן. וּמִלִּקְצֹר – אסור לקצור חמשה מינים אלו מִלִּפְנֵי הָעֹמֶר, כיון שנאמר בפסוק זה לשון 'ראשית', ויש ללמוד מלשון 'ראשית' האמורה בהפרשת חלה, שכשם שמצוות חלה נוהגת רק בחמשת מיני דגן, וכפי שהתבאר בתחילת המשנה, אף איסור קצירה נוהג רק בחמשת מיני דגן.
וְאִם הִשְׁרִישׁוּ מינים אלו קֹדֶם לָעֹמֶר, הָעֹמֶר מַתִּירָן בקצירה ובאכילה, לאחר הקרבת העומר. וְאִם לָאו – אם בעת הקרבת העומר עדיין לא השרישו, אֲסוּרִין עַד שֶׁיָּבֹא הָעֹמֶר הַבָּא:
