מסכת חלה, פרק א, משנה ד
משנה ד: אֵלּוּ חַיָּבִין בַּמַּעַשְׂרוֹת וּפְטוּרִים מִן הַחַלָּה, הָאֹרֶז, וְהַדֹּחַן, וְהַפְּרָגִים, וְהַשֻּׁמְשְׁמִין, וְהַקִּטְנִיּוֹת, וּפָחוֹת מֵחֲמֵשֶׁת רְבָעִים בַּתְּבוּאָה. הַסֻּפְגָּנִין, וְהַדֻּבְשָׁנִין, וְהָאִסְקְרִיטִין, וְחַלַּת הַמַּשְׂרֵת, וְהַמְדֻמָּע, פְּטוּרִין מִן הַחַלָּה:
משנה ד: אֵלּוּ מינים שהם חַיָּבִין בַּמַּעַשְׂרוֹת, וּפְטוּרִים מִן הַחַלָּה, הָאֹרֶז, וְהַדֹּחַן, וְהַפְּרָגִים, וְהַשֻּׁמְשְׁמִין, וְהַקִּטְנִיּוֹת, שכל אלו אינם מכונים 'לחם', וּפָחוֹת מֵחֲמֵשֶׁת רְבָעִים בַּתְּבוּאָה, כיון ששיעור עיסה החייבת בחלה היא חמשת רבעים קמח או יותר. וכן הַסֻּפְגָּנִין, שזו עיסה שבלילתה רכה כספוג, וְהַדֻּבְשָׁנִין, שזו עיסה המטוגנת בדבש, וְהָאִסְקְרִיטִין, שבלילתם רכה מאד, וְחַלַּת הַמַּשְׂרֵת – חלה חלוטה במחבת, וְהַמְדֻמָּע – תערובת של תרומה וחולין, כאשר אין בחולין מאה כנגד התרומה, וכל התערובת אסורה לזרים ומותרת באכילה רק לכהנים, ונאמר לגבי חלה 'תרימו תרומה', למעט תבואה שכבר נתרמה, ולכן כל אלו פְּטוּרִין מִן הַחַלָּה:
