מסכת כלים, פרק א, משנה ג 1

משנה ג: לְמַעְלָה מֵהֶן, בּוֹעֵל נִדָּה, שֶׁהוּא מְטַמֵּא מִשְׁכָּב תַּחְתּוֹן כָּעֶלְיוֹן. לְמַעְלָה מֵהֶן, זוֹבוֹ שֶׁל זָב וְרֻקּוֹ וְשִׁכְבַת זַרְעוֹ וּמֵימֵי רַגְלָיו, וְדַם הַנִּדָּה, שֶׁהֵן מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא.

משנה ג: משנתנו מונה עוד חמש דרגות טומאה, העושות ראשון לטומאה בדרכים נוספות, מלבד מגע ומשא: לְמַעְלָה מֵהֶן, מהטומאות שהתבארו במשניות הקודמות, המטמאות רק במגע ובמשא, בּוֹעֵל נִדָּה, שֶׁהוּא מְטַמֵּא מִשְׁכָּב תַּחְתּוֹן – משכב הנמצא תחתיו, והיינו שהוא שוכב עליו, כָּעֶלְיוֹן – כדרך שנטמא משכב עליון של זב, והיינו בגדים או כלים הנמצאים על הזב, שהם נעשים ראשון לטומאה, כך המשכב שתחת הבועל נדה נעשה ראשון לטומאה (אמנם טומאת המשכב היא רק לטמא אוכלים ומשקין, אך לא אדם וכלים).

לְמַעְלָה מֵהֶן – דרגת טומאה חמורה יותר מבועל נדה, לגבי טומאת משא, זוֹבוֹ שֶׁל זָב, וְרֻקּוֹ, וְשִׁכְבַת זַרְעוֹ, וּמֵימֵי רַגְלָיו, וְדַם הַנִּדָּה, שֶׁהֵן מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא אפילו אם נשא שיעור כל שהוא, הרי הוא עצמו נעשה ראשון לטומאה, ואף הבגדים שעליו נעשים ראשון לטומאה, וחומרתם היא בכך ששיעורם בין במגע ובין במשא הוא בכל שהוא, מה שאין כן בנושא את הבועל נדה, שאינו נטמא עד שישא את כולו.