מסכת כלים, פרק ב, משנה ז 1

משנה ז: הַטְּמֵאִין שֶׁבִּכְלֵי חֶרֶס, טַבְלָה שֶׁיֶּשׁ לָהּ לִזְבֵּז, וּמַחְתָּה שְׁלֵמָה, וְטַבְלָה שֶׁהִיא מְלֵאָה קְעָרוֹת. נִטְמֵאת אַחַת מֵהֶם בְּשֶׁרֶץ, לֹא נִטְמְאוּ כֻלָּם. אִם יֶשׁ לָהּ לִזְבֵּז עוֹדֵף, נִטְמְאָה אַחַת מֵהֶם, נִטְמְאוּ כֻלָּן. וְכֵן בֵּית תְּבָלִין שֶׁל חֶרֶס, וְקַלְמָרִים הַמְּתֹאָמוֹת.

משנה ז: ואלו הם הַטְּמֵאִין שֶׁבִּכְלֵי חֶרֶס, טַבְלָה שֶׁיֶּשׁ לָהּ לִזְבֵּז – שפה גבוהה סביבה, וּמַחְתָּה שְׁלֵמָה, שיש לה דפנות. וְטַבְלָה של חרס שֶׁהִיא מְלֵאָה קְעָרוֹת – יש בה קערות רבות המחוברות לטבלה והם חלק ממנה, אם נִטְמֵאת אַחַת מֵהֶם בְּשֶׁרֶץ, לֹא נִטְמְאוּ כֻלָּם, אלא רק הקערה שנגע בה השרץ, אבל אִם יֶשׁ לָהּ לִזְבֵּז עוֹדֵף – אם שפת הטבלה גבוהה יותר מגובה הקערות שבה, ונמצא שכל הקערות נמצאות בתוך גובה שפת הטבלה, אם נִטְמְאָה אַחַת מֵהֶם, נִטְמְאוּ כֻלָּן, שהרי מיד כשנכנס השרץ לאויר שפת הטבלה נטמאה הטבלה כולה, כדין כלי חרס הנטמא מאוירו, ונטמאו כל הקערות שהם חלק ממנה. וְכֵן הדין בבֵּית תְּבָלִין שֶׁל חֶרֶס – כלי חרס העשוי ריבועים ריבועים, ומיועד להניח בכל אחד מהריבועים מין אחר של תבלין, וְקַלְמָרִים הַמְּתֹאָמוֹת – וכן הדין בכלי חרס המחולק לריבועים ומיועד לסופרים, להניח בהם דיו וקולמוס ושאר דברים הנצרכים לסופר, שאם נטמא אחד הריבועים לא נטמאו כולם, אך אם שפת הכלי גבוהה יותר מהריבועים עצמם, אם נטמא אחד מהם נטמאו כולם, כיון שהכלי מטמא מאוירו, ובשעה שנטמא הכלי נטמאו כל הריבועים שבתוכו.