מסכת כלים, פרק ז, משנה ב

משנה ב: דָּכוֹן שֶׁיֶּשׁ בּוֹ בֵית קִבּוּל קְדֵרוֹת, טָהוֹר מִשּׁוּם כִּירָה, וְטָמֵא מִשּׁוּם כְּלִי קִבּוּל. הַצְּדָדִין שֶׁלּוֹ, הַנּוֹגֵעַ בָּהֶם אֵינוֹ טָמֵא מִשּׁוּם כִּירָה. הָרַחַב שֶׁלּוֹ, רַבִּי מֵאִיר מְטַהֵר, וְרַבִּי יְהוּדָה מְטַמֵּא. וְכֵן הַכּוֹפֶה אֶת הַסַּל וְעוֹשֶׂה עַל גַּבָּיו כִּירָה:

משנה ב: דָּכוֹן – כמין מדף הבולט מהכירה עצמה, שֶׁיֶּשׁ בּוֹ בֵית קִבּוּל קְדֵרוֹת, ומניחים עליו את הקדרות לאחר שמוציאים אותן מהכירה, טָהוֹר מִשּׁוּם 'כִּירָה', כלומר, אינו נחשב כחלק מהכירה, ולכן אף אם נטמאה הכירה אין הדכון נטמא, וכן אין לו שם 'כירה' לענין מה שהתחדש בכירה שהיא מקבלת טומאה אף שהיא מחוברת לקרקע, ואילו הדכון אינו מקבל טומאה כשהוא מחובר לקרקע, וְטָמֵא – ומקבל טומאה מִשּׁוּם כְּלִי קִבּוּל, והיינו ככל כלי קיבול שראוי הוא לקבל טומאה. הַצְּדָדִין שֶׁלּוֹ – שלשת הדפנות של אותו דכון, שאינן משמשות גם כדופן הכירה עצמה, הַנּוֹגֵעַ בָּהֶם אֵינוֹ טָמֵא מִשּׁוּם כִּירָה. הָרַחַב שֶׁלּוֹ – הדופן הרביעית של הדכון, שהיא משמשת גם כדופן הכירה, שהרי היא המבדילה בין הכירה לבין הדכון (ומכונה 'רחב' כיון שהדכון צר בצידו החיצוני, ומתרחב והולך בצד הסמוך לכירה), רַבִּי מֵאִיר מְטַהֵר, כיון שדינו כדופן הדכון ולא כחלק מהכירה, וְרַבִּי יְהוּדָה מְטַמֵּא, כיון שהוא נחשב כחלק מהכירה עצמה.

מוסיפה המשנה אופן נוסף הדומה לפרטי הדינים של ה'דכון', וְכֵן הַכּוֹפֶה אֶת הַסַּל – הופך סל העשוי מעץ, וְעל גבי תחתית הסל שנמצאת כעת למעלה עוֹשֶׂה עַל גַּבָּיו כִּירָה, והכירה כולה קטנה יותר מתחתית הסל, נמצא שסביב הכירה נשאר מקום פנוי מתחתית הסל, ומניחים עליו את הקדרות לאחר הוצאתן מהכירה, ודין סל זה הוא כדין הדכון שהתפרש במשנתינו.