מסכת כלים, פרק יא, משנה ד

משנה ד: בַּרְזֶל טָמֵא שֶׁבְּלָלוֹ עִם בַּרְזֶל טָהוֹר, אִם רֹב מִן הַטָּמֵא, טָמֵא. וְאִם רֹב מִן הַטָּהוֹר, טָהוֹר. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה, טָמֵא. וְכֵן מִן הַחֲלָמָא וּמִן הַגְּלָלִים. קְלוֹסְטְרָא, טְמֵאָה. וּמְצֻפָּה, טְהוֹרָה. הַפִּין, וְהַפּוּרְנָה, טְמֵאִין. וְהַקְּלוֹסְטְרָא, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, שׁוֹמְטָהּ מִפֶּתַח זֶה וְתוֹלָהּ בַּחֲבֵרוֹ בְּשַׁבָּת. רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר, הֲרֵי הִיא לוֹ כְּכָל הַכֵּלִים, וּמִטַּלְטֶלֶת בֶּחָצֵר:

משנה ד: כפי שהתבאר לעיל, גזרו חכמים על כלי ברזל טמא, שנשבר ונטהר בכך, שאם חזרו ועשו ממנו כלי הרי הוא טמא כפי שהיה בתחילה. בַּרְזֶל טָמֵא – ברזל של כלי מתכת שהיה טמא (ונטהר בשבירתו), שֶׁבְּלָלוֹ והתיכו יחד עִם בַּרְזֶל טָהוֹר לגמרי, ומכל תערובת הברזל המותך יחד עשה כלי חדש, אִם היה רֹב הברזל מִן הַטָּמֵא, כל הכלי טָמֵא. וְאִם היה רֹב הברזל מִן הַטָּהוֹר, כל הכלי טָהוֹר. היה מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה – חצי ברזל טמא וחצי ברזל טהור, הרי הכלי טָמֵא.

וְכֵן הדין בעושה כלי מִן הַחֲלָמָא – טיט דביק שעושים ממנו כלי חרס, וּמִן הַגְּלָלִים של בהמה, שעירבם יחד, שאם רוב התערובת מן החלמא דין הכלי כדין כלי חרס המקבל טומאה, ואם היתה רוב התערובת מן הגללים, דין הכלי ככלי גללים שאינו מקבל טומאה.

קְלוֹסְטְרָא – היתד שנועלים בה את הדלת, שהתבאר לעיל שאינה מקבלת טומאה כיון שהיא נחשבת כחלק מהדלת המחוברת לקרקע, וכל דבר המחובר לקרקע אינו מקבל טומאה, שרגילים לעשות בראשו כעין כדור של ברזל, ואם נעשתה הקלוסטרא מברזל טמא, הרי היא טְמֵאָה, והטעם לכך, כיון ראויה היא להשתמש בה ככלי שדכים בו שומין במדוכה. וּמְצֻפָּה – אם היתה הקלוסטרא עשויה מברזל טהור, וכדור הברזל שבראשה מצופה בברזל טמא (והיינו כלי ברזל טמא שהותך ונטהר, וגזרו בו חכמים שכשייעשה ממנו כלי חדש יהא טמא), הרי היא טְהוֹרָה, כיון שהולכים אחר עיקר הכלי, ולא אחר הציפוי.

הַפִּין וְהַפּוּרְנָה, שהם שני חלקו המנעול המשתלבים זה בזה, והפין נכנס לתוך הפורנה וננעל בה, טְמֵאִין – מקבלים טומאה, ואפילו כל אחד בפני עצמו, וְהַקְּלוֹסְטְרָא, שהיא היתד שבדלת שיש לה ראש עגול ממתכת, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, שׁוֹמְטָהּ מִפֶּתַח זֶה וגוררה וְתוֹלָהּ בַּחֲבֵרוֹ (-בפתח אחר) בְּשַׁבָּת, אך אסור לטלטלה בידים, כיון שאין לה שם 'כלי' והרי היא מוקצה. רַבִּי טַרְפוֹן חולק ואוֹמֵר, הֲרֵי הִיא לוֹ – נחשבת הקלוסטרא כְּכָל הַכֵּלִים שאינם מוקצה, וּמִטַּלְטֶלֶת בשבת בֶּחָצֵר אפילו בידים.