מסכת כלים, פרק יג, משנה ג

משנה ג: חַרְחוּר שֶׁנִּפְגַּם, טָמֵא, עַד שֶׁיִּנָּטֵל רֻבּוֹ. נִשְׁבַּר מְקוֹפוֹ, טָהוֹר. קֻרְדֹּם שֶׁנִּטַּל עֻשְׁפּוֹ, טָמֵא מִפְּנֵי בֵית בִּקּוּעוֹ. נִטַּל בֵּית בִּקּוּעוֹ, טָמֵא מִפְּנֵי עֻשְׁפּוֹ. נִשְׁבַּר מְקוֹפוֹ, טָהוֹר:

משנה ג: חַרְחוּר – מעדר שחופרים עמו בקרקע, והוא חד בקצהו כדי לחתוך שורשים וכדומה שבקרקע, שֶׁנִּפְגַּם החוד שבו, עדיין הוא נחשב 'כלי' וטָמֵא – מקבל טומאה, עַד שֶׁיִּנָּטֵל רֻבּוֹ של אורך החלק החד שבו. ואם נִשְׁבַּר מְקוֹפוֹ – המקום שבו תוחבים את הקת, שעל ידה מחזיקים את המעדר ומשתמשים בו, הרי הוא טָהוֹר, כיון שכאשר אי אפשר לתחוב בו את הקת ולעדור בו אין לו שם כלי, אף שבדוחק ניתן לאחוז את המעדר עצמו ולחפור בו, כיון שאין זו דרך שימושו הרגילה והנוחה, אינו נחשב ככלי. קֻרְדֹּם, שצידו האחד רחב ומשמש לביקוע עצים, וצידו האחד צר ומשמש לעשיית נקבים בעצים, וחלק צר זה מכונה 'עֻשְׁפּוֹ', שֶׁנִּטַּל עֻשְׁפּוֹ, הרי הוא טָמֵא (-מקבל טומאה) מִפְּנֵי בֵית בִּקּוּעוֹ – חלקו הרחב, המשמש לביקוע עצים. וכן אם נִטַּל בֵּית בִּקּוּעוֹ, עדיין הוא טָמֵא מִפְּנֵי עֻשְׁפּוֹ. אך אם נִשְׁבַּר מְקוֹפוֹ של הקרדום, והוא המקום שבו תוחבים את הקת שעל ידה אוחזים בקרדום, כיון שאין דרך להשתמש בו על ידי אחיזתו בידים ללא קת, הרי בטל ממנו שם כלי, והוא טָהוֹר.