מסכת כלים, פרק יז, משנה ג

משנה ג: הַסַּלִּין שֶׁל פַּת, שִׁעוּרָן בְּכִכָּרוֹת שֶׁל פָּת. אֱפִיפְיָרוֹת שֶׁעָשָׂה לָהֶן קָנִים מִלְּמַטָּן לְמַעְלָה לְחִזּוּק, טְהוֹרָה. עָשָׂה לָהּ גַּפַּיִם כָּל שֶׁהֵן, טְמֵאָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אִם אֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִנָּטֵל בַּגַּפַּיִם, טְהוֹרָה:

משנה ג: הַסַּלִּין שֶׁל פַּת, שִׁעוּרָן להטהר הוא כאשר נקבו בְּשיעור המוציא כִכָּרוֹת שֶׁל פָּת, ואינו ראוי לשימושו הראשון. אֱפִיפְיָרוֹת – כלי הארוג מקנים או מענפים דקים, שֶׁנשברה התחתית של הכלי ועָשָׂה לָהֶן קָנִים מִלְּמַטָּן לְמַעְלָה לְחִזּוּק – כדי להחזיק את תחתית הכלי, טְהוֹרָה. אך אם עָשָׂה לָהּ גַּפַּיִם – ידיות כָּל שֶׁהֵן – אפילו קטנות ביותר, כיון שעל ידי זה נעשתה לה צורת כלי, טְמֵאָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אִם אֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִנָּטֵל בַּגַּפַּיִם הללו, כיון שכשיאחז בידיות אלו יתנתקו מהכלי, אינה נחשבת כלי, וטְהוֹרָה: