משנה טז: קְנֵה מֹאזְנַיִם וְהַמָּחוֹק שֶׁיֶּשׁ בָּהֶן בֵּית קִבּוּל מַתָּכוֹת, וְהָאֵסֶל שֶׁיֶּשׁ בּוֹ בֵית קִבּוּל מָעוֹת, וְקָנֶה שֶׁל עָנִי שֶׁיֶּשׁ בּוֹ בֵית קִבּוּל מַיִם, וּמַקֵּל שֶׁיֶּשׁ בּוֹ בֵית קִבּוּל מְזוּזָה וּמַרְגָּלִיּוֹת, הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִין. וְעַל כֻּלָּן אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, אוֹי לִי אִם אֹמַר, אוֹי לִי אִם לֹא אֹמַר:
משנה טז: משנתנו מביאה כלים שונים שבדרך כלל אין להם בית קיבול, אך הרמאים עושים להם בית קיבול נסתר כדי לרמות בהם בני אדם, ומבררת את דינם לענין קבלת טומאה: קְנֵה מֹאזְנַיִם, ששתי כפות המאזנים תלויות בו, וְהַמָּחוֹק – מקל שמורידים באמצעותו את הגודש שיש בסחורה הנשקלת, שֶׁיֶּשׁ בָּהֶן בֵּית קִבּוּל מַתָּכוֹת, כלומר, שהרמאים עושים אותו חלול, ונותנים בתוכו 'כסף חי' -כספית], שהיא מתכת נוזלית, ובקנה המאזנים עושים כן כדי שיוכלו להכביד כרצונם על הצד שיבחרו בו, וכאשר הם מוכרים הם מטים את מוט המאזניים לצד הסחורה והיא מכבידה כאילו הסחורה שוקלת הרבה, וכאשר הם קונים הם מטים את כף המאזנים לצד המשקולות, ומקבלים ממון יותר משווי הסחורה האמיתית, וב'מחוק' עושים כן כדי להכביד את המקל על הסחורה, ומורידים מהגודש יותר מכפי הראוי, וְהָאֵסֶל – מוט שנושא הפועל על כתפו, שֶׁיֶּשׁ בּוֹ בֵית קִבּוּל מָעוֹת, ועושה כן פועל רמאי כדי להטמין בתוכו את המעות שקיבל בשכרו מבעל הבית, וכאשר יש פועלים מרובים טוען שלא קיבל את שכרו, וכשמחפשים אצלו לא נותנים לב לחפש בתוך הקנה, ומקבל שכרו פעם נוספת, וְקָנֶה שֶׁל עָנִי שנראה סגור, שֶׁבאמת יֶּשׁ בּוֹ בֵית קִבּוּל נסתר למַיִם, והעני אומר לבני אדם שהוא מתענה כדי שירחמו עליו, ובאמת שותה מהמים שמטמין במקלו, וּמַקֵּל שֶׁיֶּשׁ בּוֹ בֵית קִבּוּל נסתר לתת בו מְזוּזָה וּמַרְגָּלִיּוֹת, ומסתירים אותם כשעוברים את הכבול כדי שלא יצטרכו לשלם עליהם מכס, הֲרֵי כל אֵלּוּ טְמֵאִין, ככל כלי שיש לו בית קיבול, ואף שאינו ניכר. וְעַל כֻּלָּן אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, אוֹי לִי אִם אֹמַר הלכות אלו, שמא ישמעו זאת הרמאים וילמדו לרמות אף בדרכים שלא עלו על דעתם קודם לכן, ואוֹי לִי אִם לֹא אֹמַר, שלא יסברו הרמאים שאין תלמידי חכמים בקיאים ברמאויותיהם, ויבואו לרמות עוד יותר ובגמרא מבואר שלבסוף אמר רבי יוחנן בן זכאי דברים אלו, כפי שדרש מהפסוק 'כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה' וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם'].
