מסכת כלים, פרק כה, משנה ח

משנה ח: כֵּיצַד, הָיוּ יָדָיו טְהוֹרוֹת וַאֲחוֹרֵי הַכּוֹס טְמֵאִים, אֲחָזוֹ בְּבֵית צְבִיעָתוֹ, אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא נִטְמְאוּ יָדָיו בַּאֲחוֹרֵי הַכּוֹס. הָיָה שׁוֹתֶה בְכוֹס שֶׁאֲחוֹרָיו טְמֵאִים, אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא נִטְמָא הַמַּשְׁקֶה שֶׁבְּפִיו בַּאֲחוֹרֵי הַכּוֹס וְחָזַר וְטִמֵּא הַכּוֹס. קֻמְקוּם שֶׁהוּא מַרְתִּיחַ, אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא יָצְאוּ מַשְׁקִין מִתּוֹכוֹ וְנָגְעוּ בַאֲחוֹרָיו וְחָזְרוּ לְתוֹכוֹ:

משנה ח: כפי שהתבאר במשנה הקודמת, לגבי ידים טהורות לדברי הכל יש חילוק בין בית הצביעה לבין אחורי הכלי, ומבארת המשנה, כֵּיצַד הוא דין זה, הָיוּ יָדָיו של האדם טְהוֹרוֹת, וַאֲחוֹרֵי הַכּוֹס טְמֵאִים, ואֲחָזוֹ בידיו הטהורות בְּבֵית צְבִיעָתוֹ, אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא נִטְמְאוּ יָדָיו בַּאֲחוֹרֵי הַכּוֹס.

מביאה המשנה דין נוסף (שאינו שייך לנידון הקודם, אך כיון שהוא דומה לו הובא כאן), הָיָה האדם שׁוֹתֶה בְכוֹס שֶׁאֲחוֹרָיו טְמֵאִים, אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא נִטְמָא הַמַּשְׁקֶה שֶׁבְּפִיו בַּאֲחוֹרֵי הַכּוֹס, וְחָזַר וְטִמֵּא את הַכּוֹס. וכן קֻמְקוּם של מים העומד על האש, שֶׁהוּא מַרְתִּיחַ, והיו אחורי הקומקום טמאים, אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא יָצְאוּ מַשְׁקִין מִתּוֹכוֹ, וְנָגְעוּ בַאֲחוֹרָיו, וְחָזְרוּ לְתוֹכוֹ וטימאוהו, אלא רק אחוריו מוחזקים כטמאים, ואילו תוכו טהור.