מסכת כלים, פרק כז, משנה י

משנה י: שְׁלֹשָׁה עַל שְׁלֹשָׁה שֶׁנֶּחֱלַק, טָהוֹר מִן הַמִּדְרָס, אֲבָל טָמֵא מַגַּע מִדְרָס. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, וְכִי בְאֵיזֶה מִדְרָס נָגַע זֶה. אֶלָּא אִם כֵּן נָגַע בּוֹ הַזָּב, טָמֵא מַגַּע הַזָּב:

משנה י: מביאה המשנה אופן נוסף כעין האופן שהתבאר במשנה הקודמת, שאף בו נחלקו תנא קמא ורבי יוסי: בגד שהיה בו שְׁלֹשָׁה טפחים עַל שְׁלֹשָׁה טפחים, ונטמא בטומאת מדרס, שֶׁנֶּחֱלַק, ונמצא שבכל אחד מהחלקים אין שיעור הראוי לקבל טומאת מדרס, הרי הוא טָהוֹר מִן הַמִּדְרָס, שהוא אב הטומאה, אֲבָל טָמֵא טומאת מַגַּע מִדְרָס, והיינו ראשון לטומאה, כיון שכל אחד מהחלקים נגע בעצמו קודם שנחלק, והרי הוא ככל בגד שנגע בטומאת מדרס, שאם יש בו לכל הפחות שלש על שלש אצבעות, נטמא טומאת מגע מדרס. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, וְכִי בְאֵיזֶה מִדְרָס נָגַע זֶה, והרי כיון שנקרע פרחה ממנו טומאת מדרס, ואינו נחשב כמי שנגע בטומאת מדרס כלל, אֶלָּא אִם כֵּן נָגַע בּוֹ הַזָּב לאחר שנחלק, שהוא טָמֵא טומאת מַגַּע הַזָּב, כיון שיש בו שלש על שלש אצבעות, וראוי לקבל את כל הטומאות מלבד מדרס (אמנם אף לדברי רבי יוסי, אם היה בגד גדול טמא טומאת מדרס, וחתך ממנו חתיכה קטנה הפחותה משלשה על שלשה טפחים, ונשאר בבגד הגדול שלשה על שלשה טפחים, כיון שהחלק הגדול נשאר טמא טומאת מדרס, והחלק הקטן נגע בו קודם שנחתך, הרי אף לאחר שנחתך הרי הוא טמא טומאת מגע מדרס).