יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מסכת מנחות, פרק ה, משנה ג

משנה ג: יֵשׁ טְעוּנוֹת שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה, שֶׁמֶן וְלֹא לְבוֹנָה, לְבוֹנָה וְלֹא שֶׁמֶן, לֹא שֶׁמֶן וְלֹא לְבוֹנָה. וְאֵלּוּ טְעוּנוֹת שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה, מִנְחַת הַסֹּלֶת, וְהַמַּחֲבַת, וְהַמַּרְחֶשֶׁת, וְהַחַלּוֹת, וְהָרְקִיקִין, מִנְחַת כֹּהֲנִים, וּמִנְחַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ, וּמִנְחַת גּוֹיִם, וּמִנְחַת נָשִׁים, וּמִנְחַת הָעֹמֶר. מִנְחַת נְסָכִין טְעוּנָה שֶׁמֶן, וְאֵין טְעוּנָה לְבוֹנָה. לֶחֶם הַפָּנִים טָעוּן לְבוֹנָה, וְאֵין טָעוּן שָׁמֶן. שְׁתֵּי הַלֶּחֶם, מִנְחַת חוֹטֵא, וּמִנְחַת קְנָאוֹת, לֹא שֶׁמֶן וְלֹא לְבוֹנָה:

משנה ג: יֵשׁ מנחות הטְעוּנוֹת שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה, יש הטעונות שֶׁמֶן וְלֹא לְבוֹנָה, יש הטעונות לְבוֹנָה וְלֹא שֶׁמֶן, ויש שאינן טעונות לֹא שֶׁמֶן וְלֹא לְבוֹנָה.

עתה מבארת המשנה את ארבעת האופנים הללו: וְאֵלּוּ הטְעוּנוֹת שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה, מִנְחַת הַסֹּלֶת – המתנדב להביא מנחה סתם, מביא סולת ושמן ולבונה, ונוטל את הקומץ קודם אפייה ומקטירו, וְהַמַּחֲבַת, וְהַמַּרְחֶשֶׁת, וְהַחַלּוֹת וְהָרְקִיקִין – המתנדב להביא מנחת מאפה, מביא חלות או רקיקין, מִנְחַת כֹּהֲנִים – כהן שהתנדב אחת מארבע מנחות אלו, וּמִנְחַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ – חביתי כהן גדול, הבאים בכל יום, וּמִנְחַת גּוֹיִם – גוי שהתנדב להביא מנחה, וּמִנְחַת נָשִׁים – אשה שהתנדבה להביא מנחה, וּמִנְחַת הָעֹמֶר הקרבה בט"ז באייר, כל אלו טעונים שמן ולבונה. מִנְחַת נְסָכִין – מנחה הבאה יחד עם קרבן בהמה, טְעוּנָה שֶׁמֶן, וְאֵין טְעוּנָה לְבוֹנָה. לֶחֶם הַפָּנִים, טָעוּן לְבוֹנָה, וְאֵין טָעוּן שָׁמֶן. שְׁתֵּי הַלֶּחֶם הבאים בחג השבועות, מִנְחַת חוֹטֵא – מנחה שמביא הדל כשחטא בטומאת מקדש וקדשיו, וּמִנְחַת קְנָאוֹת – מנחת סוטה, אין מביאים לֹא שֶׁמֶן וְלֹא לְבוֹנָה:

 

"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן". (ויקרא רבה)