מסכת מעילה, פרק ב, משנה ה
משנה ה: חַטָּאת וְאָשָׁם וְזִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר, מוֹעֲלִין בָּהֶן מִשֶּׁהֻקְדָּשׁוּ. נִשְׁחֲטוּ, הֻכְשְׁרוּ לְהִפָּסֵל בִּטְבוּל יוֹם וּבִמְחֻסַּר כִּפּוּרִים וּבַלִּינָה. נִזְרַק דָּמָן, חַיָּבִין עֲלֵיהֶם מִשּׁוּם פִּגּוּל וְנוֹתָר וְטָמֵא. אֵין מוֹעֲלִין בַּבָּשָׂר, אֲבָל מוֹעֲלִין בָּאֵמוּרִים עַד שֶׁיֵּצְאוּ לְבֵית הַדָּשֶׁן:
משנה ה: חַטָּאת, וְאָשָׁם, וְזִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר – שני כבשים הקרבים בחג השבועות, מוֹעֲלִין בָּהֶן מִשֶּׁהֻקְדָּשׁוּ. לאחר שנִשְׁחֲטוּ, הֻכְשְׁרוּ לְהִפָּסֵל בִּנגיעת טְבוּל יוֹם, וּבִמְחֻסַּר כִּפּוּרִים, וּבַלִּינָה. לאחר שנִזְרַק דָּמָן, חַיָּבִין עֲלֵיהֶם מִשּׁוּם פִּגּוּל, וְנוֹתָר וְטָמֵא. אֵין מוֹעֲלִין בַּבָּשָׂר לאחר שנזרק דמו, כיון שהוא נאכל לכהנים, אֲבָל מוֹעֲלִין בָּאֵמוּרִים, כיון שהם קרבים על גבי המזבח, עַד שֶׁיֵּצְאוּ לְבֵית הַדָּשֶׁן, לאחר שנשרפו.
הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן".
(ויקרא רבה)
