מסכת קנים, פרק ג, משנה ה

משנה ה: חַטָּאת שֶׁנִּתְעָרְבָה בְחוֹבָה, אֵין כָּשֵׁר אֶלָּא מִנְיַן חַטָּאת שֶׁבַּחוֹבָה. חוֹבָה שְׁנַיִם בְּחַטָּאת, מֶחֱצָה כָּשֵׁר וּמֶחֱצָה פָּסוּל. וְחַטָּאת שְׁנַיִם בְּחוֹבָה, הַמִּנְיָן שֶׁבַּחוֹבָה כָּשֵׁר. וְכֵן עוֹלָה שֶׁנְּתְעָרְבָה בְחוֹבָה, אֵין כָּשֵׁר אֶלָּא מִנְיַן עוֹלוֹת שֶׁבַּחוֹבָה. חוֹבָה שְׁנַיִם בְּעוֹלָה, מֶחֱצָה כָּשֵׁר וּמֶחֱצָה פָּסוּל. עוֹלָה שְׁנַיִם בְּחוֹבָה, הַמִּנְיָן שֶׁבַּחוֹבָה כָּשֵׁר:

משנה ה: חַטָּאת שֶׁנִּתְעָרְבָה בְחוֹבָה – גוזל אחד של חטאת שהתערב בקן סתומה (שיש בה שני גוזלות, האחד צריך להיות לחטאת והשני לעולה, אך עדיין לא נקבעו), שהתבאר לעיל (פ"א מ"ב) שאֵין כָּשֵׁר אֶלָּא מִנְיַן חַטָּאת שֶׁבַּחוֹבָה, כלומר, שאם התערב הגוזל של החטאת בקן אחת, רשאי להקריב מהתערובת רק חטאת אחת (כיון שאם יקריב שתי חטאות יש לחשוש שהיו שתיהן מהקן הסתומה), היינו רק אם הכהן נמלך ושאל תחילה מה להקריב, אך אם לא שאל, אלא הקריב את כולן, הדין תלוי באופן התערובת, חוֹבָה שְׁנַיִם בְּחַטָּאת – אם גוזלי הקינים הסתומות (המכונות 'חובה') היו כפולים ממנין גוזלי החטאת שהתערבו, וכגון שהתערבו שני גוזלי חטאת בשתי קינים סתומות, ונמצא עתה שיש לפנינו ששה גוזלות, שנים מהם חטאות וארבע סתומים, והקריב הכהן שלשה לחטאת ושלשה לעולה, מֶחֱצָה כָּשֵׁר וּמֶחֱצָה פָּסוּל, כיון שבשלשה שהקריב לחטאת בודאי היו לכל הפחות שנים כשרים, שהרי אפילו אם לא היו ביניהם שני גוזלי החטאת, הרי הקריב שנים מהסתומים לשם חטאת (וכל שכן אם היה ביניהם אחד מגוזלי החטאת, שאז שלשתם כשרים), ובשלשה שהוקרבו לעולה בודאי לכל הפחות אחד כשר, שהרי גם אם הוקרבו שני החטאות לעולה, הרי ודאי הוקרב לעולה אחד מהסתומות, כדין, ונמצאו מחצה כשרות, שנים לחטאת ואחד לעולה. וְחַטָּאת שְׁנַיִם בְּחוֹבָה – ואם היה מנין הגוזלות של החטאת כפול ממנין הגוזלות שבקינים הסתומות, וכגון שהיתה קן סתומה אחת, והתערבו בה ארבעה גוזלי חטאת, והקריב הכהן מחצה לעולה ומחצה לחטאת, הַמִּנְיָן שֶׁבַּחוֹבָה כָּשֵׁר – מנין הגוזלות הכשרים הוא כמנין גוזלי הקינים הסתומות, ובאופן שהתערבו ארבעה גוזלי חטאת בקן סתומה אחת, כשרים רק שני גוזלות, כיון שכל הגוזלות שהוקרבו לעולה פסולים, שמא היו שלשתם מהמפורשים לחטאת, ומבין המוקרבים לחטאת כשרים רק שנים, כיון שאפילו אם הוקרבו שלשה חטאות לעולה, הרי נשארה חטאת נוספת שהוקרבה כדינה, ומהקן הסתומה גם כן הוקרבה אחת לחטאת כדינה, ונמצאו שני גוזלות כשרים.

עתה מבארת המשנה שאותם כללים וחשבונות שייכים בעולה שהתערבה בקינים סתומות: וְכֵן עוֹלָה שֶׁנִּתְעָרְבָה בְחוֹבָה – גוזל של עולה שהתערב בקן סתומה, שהתבאר לעיל (פ"א מ"ב) שאֵין כָּשֵׁר אֶלָּא מִנְיַן עוֹלוֹת שֶׁבַּחוֹבָה, כלומר, שאם התערב הגוזל של העולה בקן אחת, רשאי להקריב מהתערובת רק עולה אחת (כיון שאם יקריב שתי עולות יש לחשוש שהיו שתיהן מהקן הסתומה), היינו רק אם הכהן נמלך ושאל תחילה מה להקריב, אך אם לא שאל, אלא הקריב את כולן, הדין תלוי באופן התערובת, חוֹבָה שְׁנַיִם בְּעוֹלָה – אם גוזלי הקינים הסתומות (המכונות 'חובה') היו כפולים ממנין גוזלי העולה שהתערבו, וכגון שהתערבו שני גוזלי עולה בשתי קינים סתומות, ונמצא עתה שיש לפנינו ששה גוזלות, שנים מהם עולות וארבע סתומים, והקריב הכהן שלשה לחטאת ושלשה לעולה, מֶחֱצָה כָּשֵׁר וּמֶחֱצָה פָּסוּל, כיון שבשלשה שהקריב לעולה בודאי היו לכל הפחות שנים כשרים, שהרי אפילו אם לא היו ביניהם שני גוזלי העולה, הרי הקריב שנים מהסתומים לשם עולה (וכל שכן אם היה ביניהם אחד מגוזלי העולה, שאז שלשתם כשרים), ובשלשה שהוקרבו לחטאת בודאי לכל הפחות אחד כשר, שהרי גם אם הוקרבו שני העולות לחטאת, הרי ודאי הוקרב לחטאת אחד מהסתומות, כדין, ונמצאו מחצה כשרות, שנים לעולה ואחד לחטאת. עוֹלָה שְׁנַיִם בְּחוֹבָה – ואם היה מנין הגוזלות של העולה כפול ממנין הגוזלות שבקינים הסתומות, וכגון שהיתה קן סתומה אחת, והתערבו בה ארבעה גוזלי עולה, והקריב הכהן מחצה לעולה ומחצה לחטאת, הַמִּנְיָן שֶׁבַּחוֹבָה כָּשֵׁר – מנין הגוזלות הכשרים הוא כמנין גוזלי הקינים הסתומות, ובאופן שהתערבו ארבעה גוזלי עולה בקן סתומה אחת, כשרים רק שני גוזלות, כיון שכל הגוזלות שהוקרבו לחטאת פסולים, שמא היו שלשתם מהמפורשים לעולה, ומבין המוקרבים לעולה כשרים רק שנים, כיון שאפילו אם הוקרבו שלשה עולות לחטאת, הרי נשארה עולה נוספת שהוקרבה כדינה, ומהקן הסתומה גם כן הוקרבה אחת לעולה כדינה, ונמצאו שני גוזלות כשרים.