מסכת קנים, פרק ג, משניות ג-ד

משנה ג: חַטָּאת לָזוֹ וְעוֹלָה לָזוֹ, עָשָׂה כֻלָּן לְמַעְלָן, מֶחֱצָה כָּשֵׁר וּמֶחֱצָה פָּסוּל. כֻּלָּן לְמַטָּן, מֱחֱצָה כָּשֵׁר וּמֶחֱצָה פָּסוּל. חֶצְיָן לְמַעְלָן וְחֶצְיָן לְמַטָּן, שְׁתֵּיהֶן פָּסוּל, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר, חַטָּאת קְרֵבָה לְמַעְלָן וְעוֹלָה לְמַטָּן:

משנה ד: חַטָּאת וְעוֹלָה וּסְתוּמָה וּמְפֹרֶשֶׁת, עָשָׂה כֻלָּן לְמַעְלָן, מֶחֱצָה כָּשֵׁר וּמֶחֱצָה פָּסוּל. כֻּלָּן לְמַטָּן, מֶחֱצָה כָּשֵׁר וּמֶחֱצָה פָּסוּל. חֶצְיָן לְמַעְלָן וְחֶצְיָן לְמַטָּן, אֵין כָּשֵׁר אֶלָּא סְתוּמָה, וְהִיא מִתְחַלֶּקֶת בֵּינֵיהֶן:

משנה ג: משנתנו מבארת עתה את הדין שהתבאר לעיל (פ"א מ"ב) לגבי חטאת ועולה שהתערבו זה בזה, ששנינו שם שכולם ימותו ואין להקריב מהם כלל, שמא יקריב את העולה למטה או את החטאת למעלה, ומשנתנו מבארת עתה את הדין באופן שהכהן לא נמלך, והקריבם: חַטָּאת לָזוֹ – גוזלי חטאת של אשה אחת, וְעוֹלָה לָזוֹ – וגוזלי עולה של אשה אחרת, שהתערבו זה בזה, עָשָׂה הכהן את כֻלָּן לְמַעְלָן, כעולה, מֶחֱצָה כָּשֵׁר וּמֶחֱצָה פָּסוּל, שהרי ודאי היו חציין עולה וחציין חטאת. הקריב הכהן את כֻּלָּן לְמַטָּן, כחטאת, מֱחֱצָה כָּשֵׁר וּמֶחֱצָה פָּסוּל, וכטעם שהתבאר.

הקריב הכהן חֶצְיָן לְמַעְלָן וְחֶצְיָן לְמַטָּן, שְׁתֵּיהֶן פְּסוּלוֹת מספק, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר, שמא החַטָּאת קְרֵבָה לְמַעְלָן, וְעוֹלָה הוקרבה לְמַטָּן, שלא כדין.

משנה ד: שתי נשים, שהיתה האחת צריכה להביא גוזל אחד לחטאת, ועוד קן של חטאת ועולה, והשניה היתה צריכה להביא גוזל אחד לעולה ועוד קן של חטאת ועולה, וקנו יחד שלש קינים, קן אחת פירשו שיהיה גוזל אחד לחַטָּאת עבור הראשונה, וְגוזל אחד לעוֹלָה עבור השניה, וּסְתוּמָה – וקן אחת השאירו סתומה, שלא ביררו איזה גוזל לחטאת ואיזה לעולה, וּמְפֹרֶשֶׁת – וקן אחת ביררו מי לחטאת ומי לעולה, אך לא ביררו למי מביניהן יהיה כל אחד מהגוזלות, ובאופן זה היה הכהן צריך להקריב את החטאת עבור הראשונה, את העולה עבור השניה, ואת שני הקינים להקריב חציים לעולה וחציים לחטאת, על שם שתי הנשים, ועָשָׂה הכהן את כֻלָּן לְמַעְלָן, לשם עולה, מֶחֱצָה כָּשֵׁר, שהרי העולה המפורשת לשם אחת מהן הוקרבה כדינה, והעולה שבקן המפורשת (אף שלא פירשו עדיין לשם מי היא) גם כן הוקרבה כדינה, והעולה הסתומה נקבעה כעת לעולה על ידי הכהן, ואף היא כשרה, וּמֶחֱצָה פָּסוּל, שהרי היה צריך להקריב את שלשת הגוזלות הנותרים לחטאת, למטה, והקריבם לעולה. והוא הדין אם הקריב את כֻּלָּן לְמַטָּן, לשם חטאת, מֶחֱצָה כָּשֵׁר וּמֶחֱצָה פָּסוּל, וכטעם שהתבאר לגבי עולה.

הקריב הכהן חֶצְיָן לְמַעְלָן וְחֶצְיָן לְמַטָּן, אנו חוששים שמא כל הגוזלות המפורשים הוקרבו שלא כדין, ולכן החטאת והעולה שהיו מפורשות לשתי הנשים, פסולות, שמא הוקרבה העולה למטה והחטאת למעלה, וכן הקן המפורשת פסולה, שמא הוקרבו הגוזלות היפך מדינם, ואֵין כָּשֵׁר אֶלָּא הקן הסְתוּמָה, שהיא תלויה בכהן, ובהקרבתם נקבעו הגוזלות זה לעולה וזה לחטאת, וְהִיא מִתְחַלֶּקֶת בֵּינֵיהֶן, כיון שקנו אותה שתיהן בשותפות, ויוצאות בה ידי חובה, אחת חטאת ואחת עולה (ומדובר שהגוזלות של הקן הסתומה לא התערבו, ולכן אין חשש שמא הוקרבו שניהם לעולה או שניהם לחטאת), ומביאות עוד שני קינים בשותפות, את הקן האחד יקריב הכהן בתנאי, שאותה שהוקרב עבורה חטאת יוקרב עבורה עתה עולה, וכן להיפך אצל השניה. ונמצא עתה שכל אחת יצאה ידי חובת הקן השלם שהיתה חייבת בו. והקן הנוסף יוקרב חטאת עבור המחוייבת חטאת, ועולה עבור המחויבת חטאת.