מסכת שבת, פרק יג, משנה ה

משנה ה: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הַצָּד צִפּוֹר לַמִּגְדָּל וּצְבִי לַבָּיִת חַיָּב וַחֲכָמִים אוֹמְרִים צִפּוֹר לַמִּגְדָּל וּצְבִי לַבַּיִת וְלֶחָצֵר וְלַבֵּיבָרִין רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר לֹא כָל הַבֵּיבָרִין שָׁוִין זֶה הַכְּלָל מְחֻסַּר צִידָה פָּטוּר וְשֶׁאֵינוֹ מְחֻסַּר צִידָה חַיָּב:

משנה ה: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הַצָּד את הצִפּוֹר על ידי שהבריחה ונכנסה לַמִּגְדָּל – ארון קטן של עץ, וְכן הצד צְבִי על ידי שמכניסו לַבָּיִת, חַיָּב. אבל אם הכניס ציפור לבית אין זו נחשבת צידה, לפי שעדיין יכולה הציפור לברוח מהאדם בתוך הבית, ועליו לצודה ממש, וצידה למקום גדול אינה נחשבת צידה. וכן אם הכניס את הצבי לחצר גדולה, אין זו צידה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אמנם צידת צִפּוֹר היא על ידי הכנסתה לַמִּגְדָּל, וּצְבִי, צידתו היא בין אם מבריחו לַבַּיִת, וְלֶחָצֵר, וְלַבֵּיבָרִין – חצרות גדולות המוקפות חומה ומיועדות לבעל חיים. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל מפרש את שיטתם של חכמים ואוֹמֵר, לֹא כָל הַבֵּיבָרִין שָׁוִין, שהרי יש ביבר גדול ויש ביבר קטן, אלא זֶה הַכְּלָל, אם בעל החיים הניצוד עדיין מְחֻסַּר צִידָה נוספת כדי לתופסו בידים ממש, כגון שהביבר גדול, ואינו יכול לתופסו בשחיה אחת ששוחה לתופסו, פָּטוּר המכניסו לביבר, שאין זו מלאכה גמורה. וְכל בעל חיים שֶׁלאחר הכנסתו לביבר אֵינוֹ מְחֻסַּר צִידָה, כגון שהביבר קטן, ובשחיה אחת יכול האדם לתופסו, חַיָּב המכניסו לביבר, שהרי זו צידה ממש.