מסכת שבת, פרק יג, משנה ו

משנה ו: צְבִי שֶׁנִּכְנַס לַבַּיִת וְנָעַל אֶחָד בְּפָנָיו חַיָּב נָעֲלוּ שְׁנַיִם פְּטוּרִין לֹא יָכֹל אֶחָד לִנְעֹל וְנָעֲלוּ שְׁנַיִם חַיָּבִין וְרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר:

משנה ו: צְבִי שֶׁנִּכְנַס מעצמו לַבַּיִת, וְנָעַל אדם אֶחָד בְּפָנָיו כדי שלא יוכל לצאת, חַיָּב משום 'צד', אף שלא הכניסו בעצמו לבית, כיון שנעילת הבית היא הצידה. אך אם נָעֲלוּ שְׁנַיִם יחד, פְּטוּרִין, כפי שדרשו חכמים מהפסוקים ששני בני אדם העושים מלאכה אחת, פטורים. אך אם לֹא יָכֹל אדם אֶחָד לִנְעֹל לבדו, וְנָעֲלוּ שְׁנַיִם, שניהם חַיָּבִין. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר [וכפי שהתבארה מחלוקתם לעיל, פרק י' משנה ה'].