מסכת תרומות, פרק ג, משנה ג
משנה ג: הַשֻּׁתָּפִין שֶׁתָּרְמוּ זֶה אַחַר זֶה, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, תְּרוּמַת שְׁנֵיהֶם תְּרוּמָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, תְּרוּמַת הָרִאשׁוֹן תְּרוּמָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אִם תָּרַם הָרִאשׁוֹן כַּשִּׁעוּר, אֵין תְּרוּמַת הַשֵּׁנִי תְּרוּמָה. וְאִם לֹא תָרַם הָרִאשׁוֹן כַּשִּׁעוּר, תְּרוּמַת הַשֵּׁנִי תְּרוּמָה:
משנה ג: הַשֻּׁתָּפִין בתבואה, שֶׁתָּרְמוּ זֶה אַחַר זֶה, כל אחד שלא מדעת חבירו, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, תְּרוּמַת שְׁנֵיהֶם תְּרוּמָה, כלומר, כיון שלא נתנו רשות זה לזה לתרום, היה כל אחד מהם רשאי לתרום רק על חלקו, וכיון שכל אחד הפריש על הכל, נמצא שבכל הפרשה יש חצי תרומה וחצי חולין המעורבים יחד, ולכן יתן את הכל לכהן, והכהן ישלם לו דמי מחצית, כנגד החולין המעורבים בתבואה זו. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, תְּרוּמַת הָרִאשׁוֹן תְּרוּמָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר בביאור דברי חכמים, אִם תָּרַם הָרִאשׁוֹן כַּשִּׁעוּר שנתנו חכמים להפרשת תרומה, והיינו אחד מחמישים, חלה תרומתו על הכל, ואֵין תְּרוּמַת הַשֵּׁנִי תְּרוּמָה. וְאִם לֹא תָרַם הָרִאשׁוֹן כַּשִּׁעוּר שנתנו חכמים, תְּרוּמַת הַשֵּׁנִי תְּרוּמָה.
