מסכת תרומות, פרק ד, משנה יא

משנה יא: סְאָה תְרוּמָה שֶׁנָּפְלָה עַל פִּי מְגוּרָה וְקִפְּאָהּ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אִם יֵשׁ בַּקִּפּוּי מֵאָה סְאָה, תַּעֲלֶה בְּאֶחָד וּמֵאָה, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, לֹא תַעֲלֶה. סְאָה תְרוּמָה שֶׁנָּפְלָה עַל פִּי מְגוּרָה, יַקְפִּיאֶנָּה. וְאִם כֵּן, לָמָּה אָמְרוּ תְּרוּמָה עוֹלָה בְּאֶחָד וּמֵאָה, אִם אֵינוֹ יָדוּעַ אִם בְּלוּלוֹת הֵן, אוֹ לְאַיִן נָפְלָה:

משנה יא: סְאָה תבואה של תְרוּמָה, שֶׁנָּפְלָה עַל פִּי מְגוּרָה – אוצר גדול של תבואה, וְקִפְּאָהּ – הסיר את החלק העליון של התבואה שבאוצר, שבו היתה מעורבת התרומה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, שני החלקים מצטרפים יחד, ואִם יֵשׁ בַּקִּפּוּי – בחלק שהוסר יחד עם החלק שנשאר באוצר ביחד מֵאָה סְאָה, תַּעֲלֶה אותה סאה של תרומה בְּאֶחָד וּמֵאָה, והיא בטלה ברוב, אף אם בכל חלק בפני עצמו אין מאה סאה, וכשיטתו לעיל (משנה י) לגבי תערובת של תאנים, שמשערים בתערובת גם את התחתונות והאמצעיות, הגם שהתרומה היתה בעליונות, והוסיף לחדש כאן שאפילו שכבר הופרדו החלקים זה מזה, מכל מקום החלק שנשאר באוצר מצטרף לבטל את התרומה. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, לֹא תַעֲלֶה, וכשיטתו לעיל שאין מחשבים בתערובת אלא את התאנים שהם בכלל ספק תרומה, ולא את אותם שידוע שהם במקום אחר, ואף כאן כיון שידוע שהיתה התרומה בחלק העליון, וחלק זה הוסר מהאוצר, אין החלק שנשאר באוצר מצטרף לבטל את התרומה. ולרבי יהושע, שאם ידוע שהתרומה בחלק מסוים אין שאר החלקים מצטרפים לבטלה, סְאָה תְרוּמָה שֶׁנָּפְלָה עַל פִּי מְגוּרָה, כאופן שהתבאר לעיל, יַקְפִּיאֶנָּה – יסיר את החלק העליון של האוצר, שבו מעורבת התרומה, וכל השאר דינו כחולין ודאי, ומותר. תמהה המשנה על שיטת רבי יהושע, וְאִם כֵּן, שניתן להסיר את החלק של התערובת ולהתיר את השאר, לָמָּה אָמְרוּ תְּרוּמָה עוֹלָה בְּאֶחָד וּמֵאָה, והרי תמיד יש לו אפשרות להסיר את אותו חלק שהתרומה נמצאת בו והשאר יהיה מותר, ומשיבה, אִם אֵינוֹ יָדוּעַ אִם בְּלוּלוֹת הֵן – אינו יודע אם נשארה התרומה במקום שנפלה, או שהתערבה כבר עם כל התבואה שבאוצר, אוֹ שמתחילה לא ידע לְאַיִן נָפְלָה, שבאופן זה אין לו תקנה בהסרת חלק מסוים מהתבואה, אלא צריך לבטלה ברוב, ועל כך אמרו חכמים שאם יש מאה סאים של חולין כנגד אותה סאה של תרומה, הרי היא בטלה ברוב.