מסכת תרומות, פרק ו, משנה ד
משנה ד: הַגּוֹנֵב תְּרוּמָה וְלֹא אֲכָלָהּ, מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֵפֶל דְּמֵי תְרוּמָה. אֲכָלָהּ, מְשַׁלֵּם שְׁנֵי קְרָנִים וְחֹמֶשׁ, קֶרֶן וְחֹמֶשׁ מִן הַחֻלִּין, וְקֶרֶן דְּמֵי תְרוּמָה. גָּנַב תְּרוּמַת הֶקְדֵּשׁ וַאֲכָלָהּ, מְשַׁלֵּם שְׁנֵי חֳמָשִׁים וְקֶרֶן, שֶׁאֵין בַּהֶקְדֵּשׁ תַּשְׁלוּמֵי כָפֶל:
משנה ד: הַגּוֹנֵב תְּרוּמָה, וְלֹא אֲכָלָהּ, הרי דינו ככל גנב, ומְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֵפֶל דְּמֵי תְרוּמָה, שהם זולים מדמי חולין. אֲכָלָהּ, נוסף לו חיוב מחמת אכילת התרומה, ומְשַׁלֵּם שְׁנֵי קְרָנִים וְחֹמֶשׁ, קֶרֶן וְחֹמֶשׁ על האכילה, משלם מִן הַחֻלִּין, והיינו חולין מתוקנים הראויים להיות קודש, וְקֶרֶן על הגניבה, לתשלומי כפל, דְּמֵי תְרוּמָה. גָּנַב תְּרוּמַת הֶקְדֵּשׁ – תרומה שהקדישה הכהן לבדק הבית, וַאֲכָלָהּ, מְשַׁלֵּם שְׁנֵי חֳמָשִׁים וְקֶרֶן, הקרן היא ככל גונב תרומה, וחומש אחד כדין אוכל תרומה, וחומש אחד כדין אוכל הקדש, אך אינו משלם קרן נוספת על הגניבה, כיון שֶׁאֵין בַּהֶקְדֵּשׁ תַּשְׁלוּמֵי כָפֶל, שנאמר 'ישלם שנים לרעהו', ולשון 'רעהו' ממעטת את ההקדש.
