מסכת תרומות, פרק ז, משנה ד
משנה ד: זֶה הַכְּלָל, כָּל הַמְשַׁלֵּם קֶרֶן וְחֹמֶשׁ, הַתַּשְׁלוּמִין תְּרוּמָה, אִם רָצָה הַכֹּהֵן לִמְחֹל, אֵינוֹ מוֹחֵל. וְכָל הַמְשַׁלֵּם אֶת הַקֶּרֶן וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶת הַחֹמֶשׁ, הַתַּשְׁלוּמִין חֻלִּין, אִם רָצָה הַכֹּהֵן לִמְחֹל, מוֹחֵל:
משנה ד: זֶה הַכְּלָל, כָּל הַמְשַׁלֵּם קֶרֶן וְחֹמֶשׁ, הַתַּשְׁלוּמִין נעשים תְּרוּמָה, ואִם רָצָה הַכֹּהֵן לִמְחֹל, אֵינוֹ מוֹחֵל, כיון שהתשלומים קודש, ויש להם דין תרומה. וְכָל הַמְשַׁלֵּם אֶת הַקֶּרֶן בלבד, וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶת הַחֹמֶשׁ, הַתַּשְׁלוּמִין חֻלִּין, ודינם כמו כל דין השבת גזילה, ואִם רָצָה הַכֹּהֵן לִמְחֹל, מוֹחֵל:
