מסכת תרומות, פרק ז, משנה ה

משנה ה: שְׁתֵּי קֻפּוֹת, אַחַת שֶׁל תְּרוּמָה וְאַחַת שֶׁל חֻלִּין, שֶׁנָּפְלָה סְאָה תְרוּמָה לְתוֹךְ אַחַת מֵהֶן וְאֵין יָדוּעַ לְאֵיזוֹ מֵהֶן נָפְלָה, הֲרֵי אֲנִי אוֹמֵר, לְתוֹךְ שֶׁל תְּרוּמָה נָפְלָה. אֵין יָדוּעַ אֵיזוֹ הִיא שֶׁל תְּרוּמָה וְאֵיזוֹ הִיא שֶׁל חֻלִּין, אָכַל אַחַת מֵהֶן, פָּטוּר, וְהַשְּׁנִיָּה, נוֹהֵג בָּהּ בִּתְרוּמָה, וְחַיֶּבֶת בְּחַלָּה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יוֹסֵי פּוֹטְרָהּ. אָכַל אַחֵר אֶת הַשְּׁנִיָּה, פָּטוּר. אָכַל אֶחָד אֶת שְׁתֵּיהֶן, מְשַׁלֵּם כַּקְּטַנָּה שֶׁבִּשְׁתֵּיהֶן:

משנה ה: היו לפני האדם שְׁתֵּי קֻפּוֹת של תבואה, אַחַת שֶׁל תְּרוּמָה וְאַחַת שֶׁל חֻלִּין, שֶׁנָּפְלָה סְאָה תְרוּמָה לְתוֹךְ אַחַת מֵהֶן, וְאֵין יָדוּעַ לְאֵיזוֹ מֵהֶן נָפְלָה, הֲרֵי אֲנִי אוֹמֵר, אותה סאה של תרומה לְתוֹךְ קופה שֶׁל תְּרוּמָה נָפְלָה, והקופה השניה, של חולין, נשארת בהיתרה. ודין זה הוא בתרומה בזמן הזה, שהיא מדרבנן, ולא בתרומה דאורייתא.

אם יש שתי קופות לפני האדם, ואֵין יָדוּעַ אֵיזוֹ הִיא שֶׁל תְּרוּמָה וְאֵיזוֹ הִיא שֶׁל חֻלִּין, ואָכַל האדם אַחַת מֵהֶן, פָּטוּר, כיון שיתכן שאכל את הקופה של החולין, וְהקופה הַשְּׁנִיָּה, נוֹהֵג בָּהּ בִּקדושת תְרוּמָה, וְאף על פי שתרומה פטורה מחלה, קופה זו חַיֶּבֶת בְּחַלָּה, כיון שלפי האמת זהו ספק, שמא היא חולין, ומספק יש להפריש ממנה חלה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יוֹסֵי פּוֹטְרָהּ מחלה, שכיון שאין ידוע אם היא תרומה או חולין דינה כמו כתערובת של תרומה וחולין, הפטורה מן החלה. אם לאחר שאכל הראשון את הפירות שבקופה האחת אָכַל אדם אַחֵר אֶת הקופה הַשְּׁנִיָּה, גם השני פָּטוּר, כיון שלכל אחד אנו מורים שמא הוא זה שאכל את החולין. אך אם אָכַל אדם אֶחָד אֶת שְׁתֵּיהֶן, שבודאי אכל תרומה, מְשַׁלֵּם כַּקופה הקְּטַנָּה שֶׁבִּשְׁתֵּיהֶן, להקל.