ספר המדע: הלכות יסודי התורה, פרק א, יא-יב
הלכות יסודי התורה / פרק ראשון
יא) וכיון שנתברר שהקדוש ברוך הוא אינו גוף וגוייה, יתברר שלא יארע לו אחד ממאורעות הגופות, לא חיבור ולא פירוד, לא מקום ולא מדה, לא עליה ולא ירידה, ולא ימין ולא שמאל, ולא פנים ולא אחור, ולא ישיבה ולא עמידה, ואינו מצוי בשלטון הזמן עד שיהיה לו ראשית ואחרית ומנין שנים, ואינו משתנה, כיון שאין לו דבר שיגרום לו שינוי. ואין לו לא מות ולא חיים כחיי הגוף החי, שבגוף החי החיים אינם חלק ממנו, ולכן יכול הוא למות, ולא סכלות ולא חכמה כחכמת האיש החכם, שהחכמה היא חיצונית ואינה חלק ממהותו, לא שינה ולא הקיצה, ולא כעס ולא שחוק, ולא שמחה ולא עצבות, ולא שתיקה ולא דבור כדבור בני אדם. וכך אמרו חכמים, אין למעלה, לא ישיבה ולא עמידה, ולא עורף [-לא פירוד] ולא עיפוי [-ולא חיבור]:
יב) והואיל והדבר כן הוא, כל הדברים הללו [-לשונות של גוף] וכיוצא בהן שנאמרו בתורה ובדברי נביאים כלפי הקדוש ברוך הוא, הכל משל ומליצה הן, כמו שנאמר 'יושב בשמים ישחק', 'כעסוני בהבליהם', 'כאשר שש ה" וכיוצא בהן, על הכל אמרו חכמים, דברה תורה כלשון בני אדם. וכן הוא אומר, 'האותי הם מכעיסים', הרי הוא אומר 'אני ה' לא שניתי', ואילו היה פעמים כועס ופעמים שמח, הרי היה משתנה. וכל הדברים האלו אינן מצויין אלא לגופים האפלים השפלים, שוכני בתי חומר, אשר בעפר יסודם, אבל הוא ברוך הוא יתברך ויתרומם על כל זה:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
