ספר המדע: הלכות יסודי התורה, פרק א, י
הלכות יסודי התורה / פרק ראשון
י) כיון שהתבאר שאין לקדוש ברוך הוא גוף, מהו זה שביקש משה רבינו להשיג כשאמר 'הראני נא את כבודך', אין הכוונה כפשוטו לראיה ממש, אלא ביקש לידע אמיתת המצאו של הקדוש ברוך הוא, עד שיהיה ידוע בלבו כמו ידיעת אחד מן האנשים שראה פניו ונחקקה צורתו בלבו, שנמצא אותו האיש נפרד בדעתו [-בידיעתו של הרואה אותו] משאר האנשים שראה, כך ביקש משה רבינו להיות מציאות הקדוש ברוך הוא כידיעה נפרדת בלבו מידיעת שאר הנמצאים, עד שידע ויבין אמתת המצאו כאשר היא באמת. והשיבו ברוך הוא שאין כח בדעת האדם החי, שהוא מחובר מגוף ונפש, להשיג אמיתת דבר זה על בוריו, והודיעו ברוך הוא מה שלא ידע אדם לפניו, ולא ידע לאחריו, עד שהשיג משה רבינו מאמיתת המצאו של הקדוש ברוך הוא דבר – השגה מסוימת, שעל ידה נפרד הקדוש ברוך הוא בדעתו של משה רבינו מידיעת שאר הנמצאים, כמו שיפרד אחד מן האנשים שראה אחוריו, והשיג כל גופו ומלבושו, בדעתו של הרואהו, משאר גופי האנשים, ואף על פי שלא ראה את פניו, וכן משה רבינו, אף שלא השיג את אמיתת הימצאו של הקדוש ברוך הוא כפי שהיא, אך השיג בה השגה מסוימת, ועל דבר זה רמז הכתוב ואמר 'וראית את אחורי, ופני לא יראו':
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
