ספר זמנים: הלכות עירובין, פרק ב, יג-יד
יג) שני ישראלים וגוי הדרים בחצר אחת, ושכרו הישראלים מן הגוי בשבת, חוזר הישראלי האחד ומבטל רשותו לשני, ומותר. וכן אם מת הגוי בשבת, מבטל הישראלי לישראלי האחר, ויהיה מותר לטלטל:
יד) גוי שהשכיר לגוי, אם אין הראשון יכול להוציא את הגוי השני עד שישלים זמן שכירותו, שוכרין מזה הגוי השני, שהרי נכנס תחת הבעלים. ואם יש רשות לראשון להוציא את הגוי השוכר ממנו בכל עת שירצה, אם לא היה השני עומד [-לא נמצא השוכר בחצר באותו זמן], ושכרו הישראלים מן הראשון, הרי אלו מותרין:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
