ספר זמנים: הלכות עירובין, פרק ד, כו-כז
כו) שלש דיאטות [-קומות] זו למעלה מזו, עליונה ותחתונה של אחד, ואמצעית של אחד, לא ישלשל מן העליונה לתחתונה דרך אמצעית, שאין משלשלין מרשות לרשות דרך רשות אחר. אבל משלשל הוא מן העליונה להתחתונה שלא דרך אמצעית:
כז) שתי דיאטות זו כנגד זו, וחצר אחת תחתיהן ששופכין לתוכה המים, לא ישפכו לתוכה עד שיערבו שתיהן עירוב אחד. עשו מקצתן עוקה [-בור לקלוט בו מים] בחצר לשפוך בה המים, ומקצתן לא עשו, אלו שעשו עוקה שופכים לעוקה שלהן, ואלו שלא עשו לא ישפכו לחצר עד שיערבו. ואם עשו אלו עוקה, ועשו אלו עוקה, כל אחת ואחת משתיהן שופכת לעוקה שלה, אף על פי שלא עירבו:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
