ספר זמנים: הלכות עירובין, פרק ח, יד-טו
יד) יום טוב שחל להיות בערב שבת, אינו עושה עירוב ביום טוב לצורך השבת, לא עירובי חצירות ולא עירובי תחומין, אלא מערב הוא ביום חמישי, שהוא ערב יום טוב. ואם חלו שני ימים טובים של גליות בחמישי וערב שבת, מערב מיום רביעי עירובי תחומין ועירובי חצירות. ואם שכח ולא עירב, הרי זה מערב עירובי חצירות בחמישי ובערב שבת, ומתנה, אבל לא מערב כלל עירובי תחומין:
טו) כיצד מתנה, אומר בחמישי 'אם היום יום טוב, אין בדברי כלום. ואם לאו, הרי זה עירוב'. ולמחר חוזר ומערב ואומר, 'אם היום יום טוב, כבר עירבתי מאמש ואין בדברי היום כלום, ואם אמש היה יום טוב, הרי זה עירוב'. במה דברים אמורים, בשני ימים טובים של גליות, אבל בשני ימים טובים של ראש השנה, הרי הן כיום אחד, ואינו מערב להן אלא מערב יום טוב:
בריך רחמנא דסיען:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
