ספר זמנים: הלכות קידוש החודש, פרק ג, יט
יט) אבל מאיימין על עדים שנתקלקלה עדותן, וכגון שיש הכחשה ביניהם, והרי הדבר נוטה שלא תתקיים העדות, ויתעבר החדש, מאיימין עליהן שיאמרו עדות שוה, כדי שתתקיים העדות ויתקדש החדש בזמנו, כיון שכבר התפרסם שיתקדש החודש, ואם יודיעו כעת שלא התקדש יבואו לידי לעז וזלזול בבית דין. וכן אם באו עדים להזים את העדים שראוהו בזמנו קודם שקדשוהו בית דין, הרי אלו מאיימין על המזימין עד שלא תתקיים ההזמה, על ידי שמרבים לחקור ולדרוש אותם עד שימצאו סתירה בדבריהם, ותתקיים העדות הראשונה ויתקדש החדש בזמנו:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
