ספר זמנים: הלכות קידוש החודש, פרק ה, א-ב
א) כל הדינים הללו שאמרנו מקביעות ראש החדש על הראיה, ועיבור השנה מפני הזמן או מפני הצורך, אין עושין אותו אלא חברי הסנהדרין הגדולה שבארץ ישראל, או בית דין הסמוכים בארץ ישראל, אף שאינם מחברי הסנהדרין, שנתנו להן הסנהדרין רשות לכך, שכך נאמר למשה ולאהרן 'החדש הזה לכם ראש חדשים' ומפי השמועה למדו (-קבלו חז"ל) איש מאיש ממשה רבינו שכך הוא פירוש הדבר, עדות זו תהיה מסורה לכם, ולכל העומד אחריכם במקומכם, והיינו סנהדרין גדולה, או מי שקבל מהם רשות. אבל בזמן שאין שם סנהדרין בארץ ישראל, אין קובעין חדשים ואין מעברין שנים, אלא נוהגים בחשבון זה שאנו מחשבין בו היום:
ב) ודבר זה הלכה למשה מסיני הוא, שבזמן שיש סנהדרין קובעין על הראייה, ובזמן שאין שם סנהדרין קובעין על פי החשבון הזה שאנו מחשבין בו היום, ואין נזקקין לראייה, אלא פעמים שיהיה יום שקובעין בו בחשבון זה הוא יום הראייה, או קודם לו ביום, או אחריו ביום. וזה שיהיה לאחר הראייה ביום – והאופן שיתאחר ראש חדש מיום ראיית הלבנה, פלא הוא – דבר מופלא ונדיר הוא, ויכול להיות כן רק בארצות שהן למערב ארץ ישראל:
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
