ספר זמנים: הלכות שופר וסוכה ולולב, פרק ה, ה-ו

ה) סיככה בחצים – בחיצי עץ העשויים משני חלקים המתחברים זה לזה, אם בזכרים שאין להם בית קיבול, כשרה, בנקבות, שזהו החלק שיש לו בית קיבול, פסולה, אף על פי שהוא עשוי להתמלאות בברזל, אין זה נחשב כאילו הנקב סתום, אלא בית קיבול הוא, ומקבל טומאה ככל כלי קיבול:
ו) מחצלת קנים, או מחצלת גמי, או מחצלת חלף, אם היתה קטנה, סתמה לשכיבה, לפיכך אין מסככין בה אלא אם כן עשה אותה בפירוש לסיכוך. ואם היתה גדולה, סתמה לסיכוך, לפיכך מסככין בה, אלא אם כן עשה אותה בפירוש לשכיבה. ואם יש לה קיר – שוליים גבוהות, אפילו גדולה אין מסככין בה, שהרי היא ככלי קיבול, ואפילו ניטל הקיר שלה אין מסככין בה, מפני שהיא כשברי כלים.