ספר נשים: הלכות אישות, פרק ד
א) המקדש בדבר שהוא אסור בהנאה, כגון חמץ בפסח, או בשר שהתבשל בחלב, וכיוצא בהן משאר איסורי הנאה, אינה מקודשת. ואפילו היה אסור בהנאה מדבריהם (-מדרבנן), כגון חמץ בשעה ששית מיום י"ד בניסן, אינה מקודשת:
ב) עבר ומכר דבר האסור בהנאה, וקידש בדמיו, הרי זו מקודשת, חוץ מעבודה זרה שנמכרה, שאם קידש בדמיה אינה מקודשת, מפני שדמי עבודה זרה אסורין בהנאה כמוה. המקדש בְּפֶּרֶשׁ עגלי עבודה זרה, אינה מקודשת, שהכל מעבודה זרה אסור בהנאה, שנאמר 'ולא ידבק בידך מאומה מן החרם'. אבל המקדש בְּפֶּרֶשׁ שור הנסקל, הרי זו מקודשת, אף על פי ששור הנסקל אסור בהנאה, פִּרְשׁוֹ אינו אסור בהנאה, שאינו דבר חשוב לגבי השור:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
