ספר נשים: הלכות אישות, פרק ד
יז) ואי זו היא 'שפחה חרופה' האמורה בתורה, זו מי שחצייה שפחה כנענית וחצייה בת חורין, שקידשה עבד עברי, שהוא מותר בה בין בצד בת חורין שבה ובין בצד שפחות שבה (שהרי התירה התורה לאדון למסור לעבדו העברי שפחה כנענית). ומי שחציו עבד וחציו בן חורין שקידש בת חורין, הרי זו ספק קידושין:
יח) שכור שקידש, קידושיו קידושין, ואף על פי שנשתכר הרבה. ואם הגיע לשכרותו של לוט, אין קידושיו קידושין, ומתיישבין בדבר זה – וצריכים לדון ולברר היטב דבר זה, מה היתה מידת שכרותו בשעת הקידושין.
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
