ספר נשים: הלכות אישות, פרק ז
ה) אם קידש את האשה על מנת שיש לו בית כור עפר, והיה לו בית כור עפר והיה בו נקעים עמוקים עשרה טפחים, או סלעים גבוהים עשרה טפחים, אם היו הנקעים מלאים מים, הרי הן כסלעים, ואין נמדדין עמו, מפני שאינן ראויין לזריעה. ואם אינן מלאין מים הרי הם נמדדין עמו, מפני שהן ראויין לזריעה:
ו) האומר לאשה 'הרי את מקודשת לי בזה על מנת שאין עליך נדרים', ונמצא עליה אחד משלשה נדרים אלו, שלא תאכל בשר, או שלא תשתה יין, או שלא תתקשט במיני צבעונין, אינה מקודשת. אך אם נמצא עליה נדר חוץ מאלו, אף על פי שהוא אומר מקפיד אני אפילו על זה, הרי זו מקודשת. ואם אמר לה 'על מנת שאין עליך כל נדר', אפילו נמצאת שנדרה שלא תאכל חרובין בלבד, שזהו נדר שאין דרך בני אדם להקפיד עליו כלל, אינה מקודשת:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
