ספר נשים: הלכות אישות, פרק כ
א) צוו חכמים שיתן אדם מנכסיו מעט לבתו, כדי שתנשא בו, וזה הוא הנקרא 'פרנסה'. המשיא את בתו סתם, ולא התחייב לתת לה סכום מסוים, לא יפחות לה מכסות שפוסקין לאשת עני שבישראל, כמו שביארנו. במה דברים אמורים, בשהיה האב עני, אבל אם היה עשיר, הרי זה ראוי ליתן לה כפי עשרו:
ב) אמנם אם פירש האב והתנה על הבעל שאין לה כלום ושיכניסנה ערומה, אין לה כלום מהאב, ולא יאמר הבעל כשתבוא לביתי, לאחר הנישואין, אכסנה, אלא מיד לאחר הקידושין מכסנה משלו, ואף שהיא עדיין בבית אביה:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
