ספר נשים: הלכות גירושין, פרק א
יט) העדים שנותנין את הגט בפניהם, צריכין לקרותו תחילה, ואחר כך יתננו לה, ואם נתנו לה בפניהם תחלה בלא שיקראוהו, חוזרין וקוראין אותו אחר שנתנו לה. קראוהו והוא ביד הבעל או ביד שלוחו, והחזירוהו לו, וחזר הוא והכניסו לתוך ידו ונתנו לה, חוששים שמא החליף את הגיטין ולא נתן לה את הגט שקראו בתחילה, ולכן חוזרין וקוראין אותו. כ) ומכל מקום באופן זה שקראוהו בתחילה, והכניסו לתוך ידו ונתנו לה, אם לא קראוהו העדים כלל, אלא נטלתו וזרקתו לים או לאש, הרי זו מגורשת, הואיל וקראוהו תחלה, אין חוששין לו שהחליפו. ולא עוד, אלא אפילו אמר הבעל אחר כך ששטר אחר היה זה שנתנו לה, ולא היה הגט שקראתם, אינו נאמן, והרי היא מגורשת.
כא) הרי שלא קראו הגט בתחלה כלל, ונתן לה הגט בפניהם, וזרקתו לאור או לים, אף על פי שהבעל אומר גט כשר היה, הרי זו ספק מגורשת, כיון שיתכן שלא היה זה גט כלל.
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
