ספר נשים: הלכות גירושין, פרק ז
ז) וכן שליח שהביא גט ממקום למקום בארץ ישראל, ואמר 'בפני נכתב ובפני נחתם', אף על פי שאינו צריך לומר כן, מכל מקום אם יבא הבעל ויערער ויכחיש את דברי השליח, אין משגיחין בו.
וכשהיתה קבלת הגט או מסירתו בחוץ לארץ, אם אין השליח עומד בשעת כתיבה וחתימה, ואינו יכול לומר 'בפני נכתב ובפני נחתם', לא ינתן לה, אלא אם כן נתקיים בחותמיו. ויש לשליח (-ויכול השליח) להיות מכלל השלשה שיקיימו אותן בחותמיו, ואם לא נתקיים ונתן לה, הרי זה פסול מדרבנן עד שיתקיים, אך אינו פסול מהתורה. ואם בא הבעל וערער, ולא נתקיים, אינה מגורשת כלל, מהתורה. ובאופן שלא ערער הבעל, ואבד הגט ואי אפשר לקיימו, הרי זו ספק מגורשת.
ח) ומפני מה הצריכו לומר 'בפני נכתב ובפני נחתם' לשליח בחוץ לארץ, כדי שלא תהיה האשה צריכה לקיימו אם יבא הבעל ויערער, מפני שאין העדים מצויין לקיימו כשבא ממקום למקום בחוץ לארץ.
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
